פלואוקסטין יעיל בטיפול בהפרעות נפשיות שונות לאחר שבץ (Stroke)

לפי מחקר חדש, ה- SSRI פלואוקסטין (PROZAC) יעיל בטיפול בהפרעות נפשיות מסויימות, במטופלים שעברו שבץ במוח.

בראיון לרויטרס מספר אחד החוקרים, כי הטיפול בפלואוקסטין שיפר את חוסר השליטה הרגשי ואת הנטייה לכעס, אך לא את הדיכאון. לפי החוקר, רוב המחקרים שעסקו בטיפול בנוגדי דיכאון למטופלים אחרי שבץ, התרכזו בטיפול בדיכאון עצמו. לאחרונה הצטברו עדויות, לפיהן בקרב מטופלים אחרי שבץ, ישנה גם שכיחות רבה של חוסר שליטה רגשי ונטייה לכעס.

במחקר השתתפו 152 מטופלים אחרי שבץ, שסבלו מהבעיות הנבדקות במחקר. החוקרים ראיינו את המטופלים לגבי דיכאון, חוסר שליטה רגשי ונטייה לכעס, 14 חודשים בממוצע אחרי השבץ. דיכאון הוגדר לפי ה- DSM-IV, נטייה לכעס הוגדרה לפי מדד שפילברגר וחוסר שליטה רגשי הוגדר כנטייה לצחוק או לבכי שאינם במקומם. המטופלים הוקצו אקראית לטיפול בפלואוקסטין במינון 20 מגיום או בפלצבו, למשך 3 חודשים.

החוקרם מדווחים, כי המטופלים בקבוצת הטיפול הראו שיפור מובהק בחוסר שליטה הרגשי ובנטייה לכעס. ההפחתה בנטייה לכעס נמשכה גם 3 חודשים אחרי תום הטיפול. בדיכאון שלאחר השבץ, לא נמצא הבדל בעקבות הטיפול. שיעור המטופלים ללא תופעות לוואי, עמד על 71.1% בקבוצת הטיפול ועל 82.9% בקבוצת הביקורת.

לפי החוקרים , תוצאות המחקר מראות כי יש לשים דגש על הזיהוי והטיפול בהפרעות נפשיות שונות לאחר שבץ. הפרעות אלה שכיחות ולעיתים ניתנות לטיפול.

Stroke. 2006;37:156-161

לידיעה המלאה במדסקייפ

לתקציר המאמר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן