טיפול קוגנטיבי התנהגותי במסגרת פסיכותרפיה יעיל בסובלים מדכאון לאחר כשלון טיפול תרופתי, ולהיפך (Archives of General Psychiatry)

ע”פ מחקר המתפרסם ב-Archives of General Psychiatry הטיפול בסובלים מדיכאון כרוני באמצעות גישה התנהגותית קוגנטיבית של  פסיכותרפיה (cognitive behavioral analysis system of psychotherapy ) או בר”ת  CBASP , נראה כיעיל במטופלים שלא הגיבו לטיפול תרופתי ב-nefazodone (שם מסחרי serzonil ). מאידך, מטופלים שלא הגיבו ל-CBASP עשויים להנות מטיפול תרופתי ב-nefazodone .

המחקר השווה בין תגובות של מטופלים עם דיכאון כרוני אשר לא הגיבו לטיפול ב-CBASP או לטיפול התרופתי במשך 12 שבועות, לאחר שבוצעה הצלבה – והטיפול הוחלף. 

השתתפו 79 מטופלים בקבוצת הנפזודון, ו-61 בקבוצת ה-CBASP .  קבוצה של 13 מטופלים נשרה במהלך המקדים של המחקר, 22 מקבוצת הנפזודון ו-8 מקבוצת ה-CBASP .

המינונים שבהם נעשה שימוש בטיפול התרופתי הין של בין 100 ל-600 מ”ג ליום. ה-CBASP ניתן פעמיים בשבוע ב-4 השבועות הראשונים, ולאחר מכן פעם בשבוע. תקופת הטיפול הכוללת הייתה כאמור 12 שבועות.

התוצאות העיקריות שנבדקו היו ניקוד לפי Clinician Global ImpressionsSeverity וציון של ה–thirty item Inventory for Depressive SymptomatologySelf-Report  וניקוד לפי 24 סעיפי ניקוד של סרגל המילטון לדיכאון.

לפי החוקרים, על בסיס ניתוח הנתונים של המטופלים שסיימו את המעקב, נמצא כאמור שהמעבר משיטה טיפולית אחת לשנייה שיפר את התוצאות באופן משמעותי ומובהק סטטיסטי. (אם כי הנתונים איבדו מובהקות סטטיסטית כאשר נלקחו בחשבון גם הנושרים מהמחקר).

המעבר מהטיפול התרופתי ל-CBASP היה קשור עם פחות נשירה כתוצאה מתופעות לואי, דבר שמסביר את שיעורי המעבר וההתמדה הגבוהים יותר ל-CBASP אשר היו 57% בהשוואה ל-42% לטיפול התרופתי.

מכל מקום כאמור, החוקרים מסיקים שכשלון בהשגת תגובה בשיטה אחת אינו צריך למנוע, ואף להיפך, את הנסיון לטפל בשיטה החלופית.

Arch Gen Psychiatry. 2005;62:513-520

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן