ישנן ראיות כי פרוביוטיקה מורידה כמה מהתסמינים הקשורים לעצירות. זן ה- Lactobacillus casei,  Shirota , מעולם לא נבחן כטיפול לעצירות במטופלים בריאים. במחקר זה רצו החוקרים להעריך את היעילות של הפרוביוטיקה הזו בבוגרים עם עצירות תפקודית (functional constipation). המטופלים שסבלו מעצירות תפקודית (לפי הגדרת Rome II) חולקו לקבל חלב מותסס עם L. casei מזן Shirota או פלצבו, אחת ליום במשך ארבעה שבועות, בתנאי סמיות כפולה. יעד המחקר העיקרי שנבחן היה חומרת העצירות ותדירות מתן הצואה, ויעדים שניוניים היו עקביות וכמות הצואה.

החוקרים מצאו כי באוכלוסית המשתתפים במחקר ,  בהשוואה לתחילת המחקר, חומרת העצירות ותדירות מתן הצואה השתפרו בשתי הקבוצות, גם ב-47 המשתתפים שקיבלו פרוביוטיקה (47) וגם בקבוצת הביקורת (43), אך השיפור היה בר השוואה בשתי הקבוצות בשבוע הרביעי (כש- α = 5% level). בקבוצת הפרוביוטיקה, עקביות וכמות הצואה בשבוע הרביעי השתפרה בצורה ניכרת ביחס לתחילת המחקר, אך לא בהשוואה לקבוצת הביקורת. החוקרים כותבים כי בהינתן שמושא המחקר איננו תרופה, והכוונה במתן התוסף היא השיפור בטווח הארוך, החוקרים ערכו הערכה מחדש כש- α = 10%, לפיה נרשם שיפור מובהק בחומרת העצירות בשבוע הרביעי (P = 0.058). עוצמת ההשפעה של הפרוביוטיקה על עקביות מתן הצואה היה קטנה אך גדלה עם הזמן, כש- d = 0.19, עם 95% CI 0.000.35 בשבוע הרביעי, ו- d = 0.29 עם CI 0.110.52 לאחר ההתערבות. ניתוח מחקרי פוסט-הוק הציע כי עם הצריכה של פרוביוטיקה יהיה פחות ריקון לא מלא.

החוקרים מסכמים כי מתן של L. casei מזן שירוטה (Shirota) לא הביא להקלה בחומרת העצירות או בתדירות מתן הצואה, בעקביות ובכמות כשהושווה לקבוצת הביקורת. עם הערכה מחודשת ברמת מובהקות לפי  α = 10% , השיפור בחומרת העצירות היתה מובהקת בשבוע הרביעי. החוקרים כותבים כי יש צורך במחקרים נוספים עם התערבות ארוכה יותר כדי להגיע למסקנות חד משמעיות בנושא.

לתקציר המחקר

J Gastroenterol Hepatol. 2013;28(7):1141-1147.