מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Diabetes Care עולה כי התסמונת המטבולית מעלה את הסיכון לשבץ ותמותה מכלל הסיבות בחולים עם יתר לחץ דם, זאת ללא-תלות במרכיבים האינדיבידואליים של התסמונת. עם זאת, תסמונת מטבולית לא הובילה לעליה בתוצאות הכליליות במחקר הנוכחי.
מדגם המחקר כלל קרוב ל-20,000 חולי יתר לחץ דם, כולל 8438 חולים עם תסמונת מטבולית, על-בסיס נתונים מקבוצת הטיפול להורדת לחץ דם במחקר ASCOT-BPLA.
לאחר תקנון לגיל, מין ומוצא אתני, החוקרים מצאו קשר מובהק בין תסמונת מטבולית ובין תוצאות כליליות (מחלת לב כלילית פטאלית ואוטם לבבי לא-פטאלי), שבץ ותמותה מכלל הסיבות.
לאחר תקנון נוסף למרכיבים אינדיבידואליים של התסמונת (השמנה מרכזית, לדיסליפידמיה ורמות סוכר גבוהות בצום), עדיין נותר קשר מובהק בין תסמונת מטבולית ובין סיכון מוגבר לשבץ (HR = 1.34) ותמותה מכלל הסיבות (HR = 1.35), אך הקשר עם תוצאות כליליות לא היה עוד מובהק. התוצאות לא השתנו לאחר תקנון לערפלנים דוגמת עישון, צריכת אלכוהול ומספר גורמי סיכון קרדיווסקולאריים.
מאחר שלא זוהה קשר בין תמותה קרדיווסקולארית ובין תסמונת מטבולית לאחר תקנון למרכיבים האינדיבידואליים, נראה כי במידה ואכן קיים קשר בין סיכון מוגבר לתמותה מכלל הסיבות ובין התסמונת המטבולית, העלייה בסיכון חייבת לנבוע מסיבות שאינן-קרדיווסקולאריות.
מבין 953 מקרי התמותה שאינה על-רקע סיבות קרדיווסקולאריות במדגם ASCOT, שני-שליש נבעו מממאירויות, לאחר שבעבר הוכח קשר בין ממאירות ובין תסמונת מטבולית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!