האפקטים של בחירות מזון מסוימות על הבריאות יכולה להעלות את הסיכון ל-VTE (venous thromboembolism), כך עולה מאנליזה של מידע, שנאסף פרוספקטיבית  ממחקר ARIC              (Atherosclerosis Risk in the Community). בהתבסס על 12 שנות מעקב אחר אלפי משתתפים מבוגרים ב-4 מדינות בארצות הברית, המחקר מציע כי תזונה העשירה בפירות, ירקות ודגים יכולה להוריד את הסיכון ל-VTE, בעוד שתזונה העשירה בבשר אדום מעלה אותו.

במחקר הראשון, שבדק את הקשר בין תזונה והסיכון ל-VTE מקרי, החוקרים חשפו “אפקט סף” עבור צריכת דגים, בעוד שצריכת חומרים מזינים אחרים הראתה סיכון עם קשר של מנה תגובה. אכילה לפחות מנה אחת של דג כל שבוע הייתה קשורה עם סיכון נמוך יותר ל-VTE ואכילה של יותר דגים או חומצות שומן עם אומגה 3 לא שינו את הסיכון. אך בבדיקת הקשר בין ויטמין B6 והסיכון ל-VTE מקרי, הסיכון היה נמוך יותר עם כל עליה באחוזון של צריכת ויטמין B6.

ממצאים אלה עקביים עם תצפיות אפידמיולוגיות, עם תוצאות של מספר מחקרים קליניים רנדומאליים ועם מחקרי תזונה המדגימים רמות נמוכות של גורמי סיכון מוסכמים עבור VTE עם התערבות תזונתית, כך עולה מפרסום תוצאות המחקר במהדורת דצמבר של Circulation.

החוקרים הריצו אנליזות רב משתנים של שיעורי תרומבוזיס בווריד עמוק ו-PE (pulmonary embolism) ורמות צריכה של מגוון שלם של מזונות וחומרים מזינים ספציפיים בהתבסס על שאלונים, שמולאו על ידי 14,962 משתתפי מחקר ARIC. הקוהורט נע בתחילה בטווח הגילאים של בין 45 ל-64, כאשר אנשים עם VTE קודם בנקודת ההתחלה ואלה, שלקחו תרופות אנטי קרישה אוראליות הוצאו מהמחקר.

הסיכון ל-VTE ירד עם העלייה בצריכה של ירקות ופירות, בנוסף, הסיכון ירד ב-30 עד 45% עבור צריכת דגים של בערך מנה אחת בשבוע או יותר בהשוואה עם האחוזון הכי נמוך של צריכה. הסיכון עלה משמעותית עם עלייה בצריכה של בשר אדום או מעובד (P = .02), כאשר הוא הוכפל בצריכה של יותר מ-10.5 מנות כל שבוע בהשוואה לצריכה של פחות מ-3.5 מנות כל שבוע.

הסיכון ל-VTE ירד בשליש עד חצי עבור אנשים, שדיווחו על צריכת פולט במינון של 160 µg ביום או יותר, וב-30 עד 46% עבור אנשים, שצרכו לפחות 0.1 g ביום של חומצות שומן עם אומגה 3. הסיכון ירד ביציבות עם עלייה בצריכה של ויטמין B6 (P = .007) ונראה בלתי תלוי בצריכה של חומצות שומן רוויות. באופן מפתיע, כל הדגנים, שהם מקורות טובים לפולט ולויטמין B6, לא היו קשורים לסיכון ל-VTE.

באנליזות נפרדות, תקנון לגורמי סיכון קרדיווסקולרים סטנדרטים נוספים, כולל עישון, פעילות גופנית וצריכת אלכוהול עבור כל המשתתפים וטיפול תחליפי בהורמונים עבור הנשים, לא שינה את הקשרים בין צריכה תזונתית ובין הסיכון ל-VTE. כמו כן, התקנון לרמות של פקטור 7c, 8c ופקטור von Willebrand החליש את הקשרים רק במעט.

החוקרים גם מצאו קשר בין התזונה “המערבית”, שהיא דפוס אכילה העשיר בבשר אדום ומעובד, אוכל מהיר ועני בדגים, פירות וירקות, ובין VTE מקרי. בהשוואה עם ניקוד תזונה מערבית באחוזון הכי נמוך, ניקוד באחוזון הכי גבוה היה קשור עם עלייה של 60% בסיכון המתוקנן ל-VTE (P = .04).

החוקרים מסכמים ואומרים כי הם חשפו קשרים עקביים של חומרים מזינים, קבוצות מזון ודפוסי תזונה לאירוע ה-VTE הראשון. אנשים אוכלים מזונות ולא סתם חומרים מזינים, כאשר המזון מכיל מספר רב של חומרים מזינים ומרכיבי מזון העוברים אינטראקציה זה עם זה, וזו כל החבילה העובדת למניעת או לקידום המחלה.

לידיעה במדסקייפ