ממחקר חדש, שפורסם בגליון 11/25 בדצמבר של Archives of Internal Medicine, עולה כי אובדן של למעלה מ-3 ס”מ בגובה, קשורה בסיכון לתמותה מכלל הסיבות ומחלות לבביות בגברים.

לדברי החוקרים, עם הגיל חלה ירידה בגובה, אך ההשפעה של אובדן גובה על התוצאות הבריאותיות לא נבדקה רבות. בעוד שאובדן גובה בדרגה קלה הוא שכיח וככל הנראה אינו קשור בהפרעות בריאותיות, אובדן גובה משמעותי עשוי להצביע על אוסטיאופורוזיס. אובדן הגובה עשוי להשפיע על התפקוד התקין של מערכת הנשימה ומערכת העיכול, שמצידה, עשויה להוביל לשובע מוקדם, מצב תזונתי ירוד וירידה במשקל.

במחקר נכללו 4213 גברים, שעברו מדידות של הגובה בגילאי 40-59 שנים, ושוב לאחר 20 שנים, בגילאי 60-79. במהלך תקופת המעקב לאחר מכן (תקופת ממוצעת של 6 שנים), נרשמו 760 מקרי מוות.

החוקרים מצאו קורלציה משמעותית בין אובדן גובה ובין הגיל ההתחלתי (r=0.20) וירידה במשקל (r=0.20). בהשוואה לגברים בהם אובדן הגובה היה של פחות מ-1 ס”מ, בגברים עם אובדן ממוצע של 3 ס”מ בגובה, או יותר, זוהה סיכון מוגבר לתמותה מכלל הסיבות (RR מותאם לגיל של 1.64,  95% CI = 1.33-2.03).

העליה במקרי התמותה הוסברה בעיקר ע”י תחלואה קרדיווסקולרית, מצבים רספירטורים, וסיבות אחרות, פרט לסרטן.

תיקנון לגיל, גורמי סיכון קרדיווסקולרים ידועים, תפקוד ריאתי, מחלה קרדיווסקולרית ברקע, ריכוז אלבומין, מצב בריאותי ירוד או סביר (כפי שדווח ע”י הנבדקים), וירידה במשקל, השפיעו רק במעט על הסיכון המוגבר לתמותה כוללת (RR=1.45, 95% CI = 1.15-1.82). גם לאחר תיקנון, הסיכון לאירועים לבביים קורונרים מג’וריים היה גדול יותר רק בגברים שאיבדו 3 ס”מ, או יותר, מגובהם (RR מתוקנן של 1.42,  95% CI = 1.02-1.98,  3 ס”מ ומעלה, לעומת פחות מ-3 ס”מ), ולא נמצא קשר עם הסיכון לשבץ.

מגבלות המחקר כוללות הטיית בחירה אפשרית ומדגם המוגבל לגברים.

אובדן גובה משמעותי (3 ס”מ, או יותר) בגברים מבוגרים, הינו פקטור בלתי-תלוי הקשור בסיכון מוגבר לתמותה מכלל הסיבות ומחלת לב קורונרית. אובדן גובה עשוי להיות מרקר ל-Sarcopenia ותשישות (Frailty) בגברים מבוגרים. דרושים מחקרים נוספים בכדי להבין את טיב הקשר בין אובדן הגובה ומחלת לב קורונרית, ותמותה כוללת.

לידיעה במדסקייפ