ניתוח רטרוסקפטיבי של ממצאי מחקר Nurses Health Study לא העלה הבדלים בשינויים המשקל בין נשים שאכלו ארוחות עתירות פחמימות ובין אלו שאכלו ארוחות עשירות בשומן וחלבונים. אולם, בדיקה מעמיקה יותר של סוגי המזון במחקר, העלתה כי קיים קשר חזק בין ארוחות בעלות ערך גליקמי גבוה יותר, וסיכון מוגבר למחלת לב קורונרית, בעוד שנשים שצרכו כמות גדולה יותר של שומנים מהצומח, זכו לירידה בסיכון למחלה קורונרית.

לדברי החוקרים, ההשערה הרווחת הינה כי דיאטה דלת שומנים מורידה את הסיכון למחלת לב קורונרית. המחקר הנוכחי הוכיח כי דיאטה דלת שומנים אינה מגנה יותר מדיאטה דלת פחמימות בטווח הארוך. למעשה, כאשר בחרו במקורות שומן וחלבונים מירקות, נמצא קשר בין דיאטה דלת פחמימות וירידה בסיכון למחלת לב קורונרית.

החוקרים בחנו את שאלוני המזונה שמולאו ע”י קרוב ל-83,000 הנשים במחקר, וחישבו מדד לדיאטה דלת-פחמימות, שהתבסס על צריכת פחמימות, שומנים וחלבונים. מדד גבוה שיקף צריכה גבוהה יותר של חלבונים ושומנים, וכמות קטנה יותר של פחמימות.

כאשר התוצאות נבדקו לפי עשירונים, הסיכון היחסי למחלת לב קורונרית במהלך 20 שנות המעקב, עמד על 0.94, בהשוואה בין העשירון העליון והתחתון (p=0.19). בבדיקות שהשוו בין המדדים הגבוהים והנמוכים, כאשר המקור לאחוז גבוה מהשומן והחלבונים היו בע”ח, לא נמצא הבדל בסיכון היחסי. אולם, הסיכון היחסי היה נמוך יותר באופן משמעותי בנשים תחת דיאטה דלת-פחמימות, עם שיעור גבוה יותר של שומן מירקות, ולא מבע”ח. בניגוד לכך, דיאטות בעלות ערך גליקמי גבוה יותר, המשקפות שיעור גבוה יותר של מזונות המעלים במהירות את רמת הסוכר בדם, לוו בסיכון מוגבר למחלת לב קורונרית.

החוקרים לא מצאו קשר בין דיאטה דלת-פחמימות ובין ירידה במשקל הגוף במהלך המעקב, אך הם מציינים כי לא מדובר בממצאים לא-צפויים, שכן המשתתפות לא נצמדו לדיאטה במטרה להוריד במשקל. אפילו במדד בעשירון הגבוה ביותר, המשקף את תבנית המקסימלית של דיאטה דלת פחמימות, צריכת פחמימות תפסה פחות מ-30% מהאנרגיה הכללית, ערך הגבוה מזה המומלץ בדיאטות פופולריות דוגמאת דיאטת אטקינס. אך מצד שני, עובדה זו תומכת בכך שהממצאים לא נבעו מהירידה במשקל.

לסיכום, החוקרים כותבים כי דיאטות דלות-פחמימות ועתירת חלבונים ושומנים אינן מלוות בעליה בסיכון למחלות לב קורונריות באוכלוסית הנשים שנבדקה. כאשר בוחרים בירקות כמקור לשומן וחלבונים, דיאטות אלו מלוות בסיכון קטן יותר למחלת לב קורונרית.

בהתייחסות למחקר נכתב כי התוצאות תומכות בעיקר בקשר בין פחמימות בעלות ערך גליקמי גבוה וסיכון קרדיווסקולרי מוגבר, אך אינן מספקות אינפורמציה חדשה בנוגע לדיאטות קפדניות יותר. הטענה היתה שהמחקר לא כלל מספיק משתתפות שצרכו פחות מ-30% פחמימות בדיאטה, בכדי להסיק מסקנות כלשהן. הממצאים המעניינים מהמחקר הם אלו שלא מצאו הבדל בסיכון הלבבי בעקבות צריכת שומן ממקורות שונים.

מדובר במחקר יחיד, ומחקר אחד לעולם אינו מספיק בכדי לטעון אם גישה מסוימת הינה בטוחה או אם לאו. יש לבחון את כל הספרות בנושא, והמחקר הנ”ל מהווה חתיכה אחת קטנה מהתמונה הכוללת.

N Engl J Med. 2006;355:1991-2002.

לידיעה במדסקייפ