סגן מנהל חדש לבי”ח לוינשטיין: ד”ר יולי טרגר

ד”ר יולי טרגר, רק בן 46, וכבר מונה לכהן כסגן מנהל ביה”ח של ביה”ח השיקומי הגדול בארץ. ד”ר טרגר, נשוי, אב לשתי בנות, התגורר עד כה בחיפה. בימים אלה עבר להתגורר בכפר סבא

ד”ר יולי טרגר, רופא בכיר במחלקה לשיקום נוירולוגי בביה”ח לוינשטיין מונה בימים אלה לסגן מנהל ביה”ח לוינשטיין. ד”ר טרגר עלה לארץ בשנת 1990, מלטביה, שם עבד כרופא פיזיקאלי. “כאשר הגעתי לארץ, במקביל ללימודי העברית וקבלת רשיון הרפואה בארץ, בדקתי היכן אוכל להמשיך לעסוק בתחום שאהבתי: רפואה פיזיקאלית. התברר לי כי אין בארץ רופא העוסק בטיפול פיזיקאלי. איכשהו הגעתי לרמב”ם, שם כבר הכרתי את מרבית השיטות, והמליצו לי לפנות לתחום השיקום. משם עברתי לביה”ח רוטשילד, כיום בי”ח בני ציון, ומאחר ולא היה שם מקום בהתמחות השיקום, מנהל ביה”ח הציע לבדוק עבורי מקום בביה”ח לוישנטיין. הוא שאל אם אני מוכן לנסוע מחיפה לרעננה. וכך היה” משחזר ד”ר טרגר, בחיוך. 

כעולה חדש ותיק, איך היתה הקליטה שלכם בארץ?

“אני מת על הארץ. אין משהו שיכול לקלקל את יחסי לארץ. הגענו ללא ציפיות כלל. קרובי משפחתי שכרו עבורנו דירה באיזור יפה בחיפה. עבורנו, זה היה  מהפך. בלטביה, התגוררנו בדירת הוריי, בחדר אחד בביתם, יחד עם שתי בנותינו. פתאום, מגיעים לדירה רחבת ידיים, ריקה אמנם, ללא רהיטים, אך עם נוף מדהים לים. נכנסנו לדירה, וכעבור 10 דקות, נכנסת שכנה עם עוגה. התרגשנו עד עמקי נשמתנו. למחרת היא כבר ארגנה מכל השכנים רהיטים וצעצועים ומכשירי חשמל. קבלת פנים כזו חמה… בערב, היה יום העצמאות. השכנה לקחה אותנו לטייל ולרקוד בכיכר, תחושה עוצמתית כל כך: לראות אנשים רוקדים ושמחים. באנו ללא ציפיות, וקיבלנו המון: המון חום ואהבה וקבלה. טוב לי, לנו.

אתה צעיר. בן 46 וכבר סגן מנהל ביה”ח הגדול בארץ בתחום השיקום?

“נכון, אני צעיר. ראשית בל נשכח שבגיל 17 סיימתי ללמוד ביה”ס והתחלתי מיד בלימודי הרפואה, כך שאני אמנם צעיר, אך עם ניסיון של שנים רבות בתחום השיקום. פרט לכך, הניסיון שלי בניהול ובארגון הוא רב. כך למשל, כבר בהיותי בן 17 הייתי סגן מנהל ביה”ס לפרחי רפואה, שם לימדו 80 מורים, רובם סטודנטים כמוני לרפואה. לאחר מכן אף ניהלתי את ביה”ס הזה במשך מספר שנים. היום, אני חבר פעיל בוועד איגוד השיקום, ועוד “.

איך משלבים עבודה כסגן מנהל ביה”ח יחד עם היותך רופא בכיר במחלקה?

“זה בהחלט לא פשוט. אני משלב. לפעמים עובד עד 20:00. משלב בדיקות חולים, ישיבות צוות, שיחות עם משפחות במחלקה, ופגישות וישיבות בהנהלה. אני מחלק את הזמן. מתחיל את היום בשבע בבוקר, ואין יום שדומה למשנהו. שב הביתה בשבע- שמונה בערב, וגם אז, מתיישב ליד המחשב, עובר על מאמרים ועורך מחקרים ועוד. יש עומס, גם שאר הרופאים שנמצאים במחלקה עוזרים ונוטלים על עצמם יותר עבודה”

אתה יכול להגדיר מהו פחות או יותר תפקידו של סגן מנהל ביה”ח?

למזלי פרופ. הרט לא הגדיר בשלב זה את התפקיד ב 100%. זה עוזר לי בכניסה הדרגתית לנושאים שונים, משאיר זמן ללמוד. כל מה שקשור לשיקום נמצא בתחום פעילותי גם אדמניסטרטיבית וגם מנהלית. בעצם, כל מה שמתרחש בביה”ח יש בו צד שיקומי. ביה”ח שלנו הוא ביה”ח עובד ומתפקד, לכל מחלקה סקטור יש מנהל מנוסה שיודע את העבודה. מטרתי, היא להיכנס לתחומים שלא מאורגנים היטב ולפתח מנגנוני עבודה יעילים יותר ואיכותיים יותר.

אתה כפוף לפרופ’ רינג, שהוא מנהל המחלקה בה אתה עובד, ומצד אחר אתה סגן מנהל ביה”ח. זה לא מבלבל?

“לי אין בעיה עם זה. במהלך שנים צברתי ניסיון לעבוד עם אנשים מנוסים יותר ממני. אין לי צורך להוכיח כלום לאיש. המטרה שלי ושל כל אחד ממנהלים אחרים היא זהה: לקדם את ענייני ביה”ח ולהגיע לתפוקות טובות יותר, באיכות עבודה טובה יותר. מבחינתי, אני משתדל שלא לכפות את עמדתי, להפך, להקשיב ולמצאו פתרונות בהסכמה. עם פרופ’ רינג יש לי מערכת יחסים נפלאה. הודות ליחסו של פרופ’ רינג אני בכלל בלוינשטיין. עברתי חלק מהתמחות בחיפה. מול הבית. לאחר הרוטציה חזרתי לבית החולים והגעתי לכאן למחלקה 3, וקיבלתי יחס נפלא מפרופ’ רינג ומשאר צוות המחלקה. היה לי מזל, שכאשר הייתי בשלב ההחלטה על בחירת המסלול שלי בחיים, בחרתי בלוינשטיין, ואני לא מצטער אף לרגע. אני מתייעץ עם פרופ’ רינג, אני לומד ממנו ומנסיונו הרב. זה הולך טוב”.

אתה מקרין שלווה, רוגע תמידי. אתה תמיד כזה?

“בעבודה אני משתדל מאד להישאר רגוע. לדעתי בעבודה עם אנשים אתה חייב להיות רגוע. זה הסוד להצלחה. סה”כ אני אדם מאד אמוציונלי, כשאני מתרגז אני מתרגז, אבל בתפקידי אסור להראות את זה. כשאתה עובד עם אנשים, אתה מגיע למסקנה שלא שווה להתרגז. כך אתה מפסיק להיות מחושב ומאבד את ההגיון. הרי להתרגז לא עוזר לאיש, רק מפריע. אם אתה רוצה להגיע למטרה, קח אוויר ותחשוב. אבל בעיקר, אני אוהב את ביה”ח לוינשטיין, את העיסוק בניהול ואת תחום השיקום בכלל.”

ד”ר טרגר,  בחיוך נעים, בסבר פנים טובות, חדור להט ומוטיבציה לעשייה. לנו, נותר לאחל לו בהצלחה בתפיקדו החדש, וליהנות מפירות עמלו.

לי ליבר

דוברת ביה”ח לוינשטיין

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תוצאות כריתת בלוטת התריס במבוגרים סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תוצאות כריתת בלוטת התריס במבוגרים סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: JAMA
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|27/05/2026

שיעור הולך וגדל של מטופלים מבוגרים (גיל ≥65 שנים) עוברים כריתת בלוטת התריס, על רקע הזדקנות האוכלוסייה. לאור תוצאות לא חד־משמעיות בספרות, חשוב להבהיר אם לפרופיל הבטיחות של הניתוח יש מאפיינים שונים בגיל המבוגר, לצורך הערכת סיכונים מיטבית וייעוץ למטופלים

סיכום מחקר KEYNOTE-689: פמברוליזומאב (Pembrolizumab) (Keytruda) כטיפול פרי־אופרטיבי

סיכום מחקר KEYNOTE-689: פמברוליזומאב (Pembrolizumab) (Keytruda) כטיפול פרי־אופרטיבי

מקור: NEJM
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|13/05/2026

מחקר פאזה III, אקראי ורב־מרכזי זה בחן את היעילות ואת הבטיחות של מתן חוסם ה־PD-1, פמברוליזומאב (קיטרודה), בשילוב עם הסטנדרט הטיפולי המקובל (ניתוח + קרינה או כימותרפיה) עבור חולים עם HNSCC נתיח בשלב III או IVA

Dragonfly Flap לשחזור נקבים גדולים במחיצת האף

Dragonfly Flap לשחזור נקבים גדולים במחיצת האף

מקור: Laryngoscope
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|06/05/2026

המאמר מציג טכניקה אנדוסקופית חדשנית המיועדת לתיקון נקבים נרחבים במחיצת האף (Nasal Septal Perforation – NSP), שהם אתגר כירורגי משמעותי בשל המחסור ברקמה וסקולרית זמינה לסגירה ללא מתח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן