נעה גינזבורג BSc
הקשר בין פרפור עליות (AF) ודמנציה הוכח בעבר. המניע למחקר הנוכחי הייתה ההשערה כי במידה וההידרדרות הקוגניטיבית המופיעה בסובלים מפרפור עליות קשורה לתסחיפים מוחיים, אזי לטיפול מונע קרישים או תסחיפים (thromboprophylaxis) עשוי להיות בר השפעה על תופעות אלה. מטרת הסקירה הסיסטמתית הזו הייתה להעריך את הקשר בין הדרדרות קוגניטיבית ל- thromboprophylaxis בחולי AF.
החוקרים סקרו את מאגרי המידע CINAHL, EMBASE, MEDLINE, PsycINFO, Web of Science Core Collection, ואת ספרית Cochrane למחקרים שהסתיימו עד לנובמבר 2014. המחקרים שנבחרו השוו בין thromboprophylaxis בחולי AF לנבדקי ביקורת עם יעד מחקר עיקרי שבחן מצב קוגניטיבי או דמנציה. החוקרים ערכו מטא אנליזה שבחנה את הפער בין הקבוצות בנוגע למדדי הקוגנציה שנבחנו, או ההיארעות של דמנציה, על בסיס המחקרים שסיפקו נתונים מספקים.
19 מחקרים התאימו לקריטריונים שחיפשו החוקרים. 2 מחקרים פרופסקטיבים (אחד היה RCT– מחקר רנדומלי ומבוקר) השווו בין טיפול נוגד קרישה (anticoagulation) לטיפול נוגד טסיות (antiplatelet), ונמצא כי השינוי בציון ה-MMSE (Mini-Mental Score Examination) מתחילת המחקר לזמן המעקב האחרון (זמן המעקב המקסימלי היה 5.9 שנים) הראה העדפה עבור הטיפול נוגד הקרישה (הפרש ממוצע של 0.9, CI 95% 0.29-1.51) בשמירה על הנטייה שנמצאה במחקר הRCT הבודד (פער ממוצע ב-MMSE– 0.8, 95 % CI, −0.07 – 1.67). יחס הסיכויים הכולל, ה- OR, לא מצא כל קשר בין היארעות של דמנציה בהשוואה בין טיפול נוגד קרישה לטיפול נוגד טסיות (שני מחקרים, OR 1.23, 95% CI, 0.8-1.91) או ללא טיפול (שלושה מחקרים, OR 0.89, 95% CI 0.47-1.69).
החוקרים מסכמים כי לא נמצאה עדות לתועלת קוגנטיבית או לפגיעה כזו בשל שימוש בנוגדי קרישה. לדבריהם, עם זאת, הממצאים מדגימים כי ישנה תועלת קוגניטיבית פוטנציאלית לטיפול בנוגדי קרישה בהשוואה לטיפול נוגד טסיות לאורך זמן. הם כותבים כי יש צורך במחקרים גדולים יותר ובזמן מעקב ארוך יותר כדי לקבוע מהי ההשפעה האמיתית של טיפול תרומבופרופילקטי על המצב הקוגנטיבי בחולי AF.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!