על אף שמחקרים קודמים קישרו בין אי תפקוד כלייתי והפרעות קוגנטיביות, סקירה שיטתית חדשה מראה שנוכחות של אלבומינוריה קשורה באופן ספציפי עם סיכון מוגבר להפרעה קוגנטיבית.

המטה אנליזה שבוצעה כללה 22 מחקרים, כ”א עם לפחות 100 משתתפים, בוצעה במטרה להעריך סמנים לאי תפקוד כלייתי ולהעריך את מעורבותם בבריאות המוח.

התוצאות המצטברות הראו כי אנשים עם אלבומינוריה בדגימות השתן שלהם היו בסיכון גבוה יותר של 35% לדמנציה או הפרעה קוגנטיבית בהשוואה לאלה שהיו ללא אלבומינוריה.

החוקרים מציינים שלא נמצא קשר מובהק בין הפרעה קוגניטבית/דמנציה לסיכון למרקרים אחרים של הפרעות בתפקוד כלייתי לרבות eGFR .

המחברים מציינים שגורמי הסיכון למחלות כיליה ודמנציה דומים לרבות יתר לחץ דם, סוכרת, היפרליפדמיה, ומצבים שבהם מחלות בכלי הדם הקטנים, אירועי שבץ שקטים, פתולוגיה של חומר לבן ודימומי מיקרו.

במטה אנליזה הנוכחית זוהו 8,494 אבסטרקטים שפורסמו לפני 1/8/2016 מהם נבחרו 22 מחקרים פרוספקטיביים שעמדו בקריטריוני ההכללה. כל המשתתפים היו מעל גיל 45 והיו תחת מעקב של שנה אחת.

המדד המרכזי להערכת ירידה קוגניטיבית עשה שימוש במבחן מצב Mini-Mental .

האנליזה המצטברת של 5 מחקרים שבחנו תוצאות אלבומינוריה עם סה”כ של 27,805 איש הראו שהסיכון היחסי להפרעה קוגניטיבית או דמנציה היה 1.35 (בטווח 1.06-1.73) בהשוואה לאנשים ללא אלבומינוריה. (P = .015).

ב-8 מחקרים שהעריכו eGFR שבהם נכללו 36,636 משתתפים, אלו שהיו עם רמה של מתחת ל-60 mL/min/1.73 m2 היו עם סיכון מוגבר לא מובהק סטטיסטי של 1.28 (בטווח 0.99-1.65, P = .06) .

לא נמצא קשר מובהק גם בין אנשים עם רמות eGFR מתחת ל-45 mL/min/1.73 m2 לסיכון מוגבר לדמנציה או הפרעה קוגניטיבית.

החוקרים מסכמים כי נמצא קשר אך לא ניתן עדיין לקבוע שהקשר הוא סיבתי.

Neurology. Published online December 14, 2016. Abstract