קשישים המתגוררים בקהילה שלקחו חלק בטיפול קוגניטיבי במשך מספר שבועות בלבד זכו לשיפור ניכר ביכולת הקוגניטיבית, כולל יכולות היסק מילולי (Reasoning) ומהירות עיבוד מידע, כמו גם בפעילויות של חיי היומיום, עשר שנים לאחר ההתערבות, בהשוואה לאלו שלא לקחו חלק בטיפולים אלו, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of the American Geriatric Society.
הסקירה הנוכחית כללה 2,802 משתתפים, בגיל ממוצע של 73.6 שנים, ללא פגיעה משמעותית בתפקוד הקוגניטיבי. המשתתפים חולקו באקראי לאחת משלוש התערבויות: קבוצת זיכרון, היסק מילולי או מהירות עיבוד – או לקבוצת ביקורת.
אימוני הזיכרון התמקדו בשיפור זיכרון אפיזודי מילולי באמצעות הדרכה ואימונים. אימוני היסק מילולי התרכזו בשיפור היכולת לפתור בעיות ואימונים לשיפור מהירות עיבוד נתונים כללו תכנית מבוססת-מחשב שהתמקדה בלימוד ניהול מהיר של נתונים מורכבים. האימונים נערכו בקבוצות קטנות בעשרה מפגשים בני 60-75 דקות, במהלך 5-6 שבועות. קורס דחף בן ארבעה מפגשים בוצע שנה ושלוש שנים ל-39% מהמשתתפים בכל קבוצת אימון, שהשלימו לפחות 80% ממפגשי האימון הבסיסיים.
44% מהמשתתפים היו זמינים להערכה לאחר עשר שנים, כאשר הסיבה העיקרית להעדר השתתפות הייתה תמותה של המשתתפים.
החוקרים מצאו כי השיפור הקוגניטיבי נותר למשך עשר שנים במשתתפים בתרגילים לשיפור יכולת היסק מילולי ומהירות עיבוד נתונים. גדלי ההשפעה הצביעו על השפעה קטנה של התערבות לשיפור יכולת היסק מילולי והשפעה בינונית עד גדולה במהירות עיבוד נתונים. ההשפעה של ההתערבות לשיפור הזיכרון על תוצאות הזיכרון לאחר עשר שנים לא הייתה משמעותית. עם זאת, בהערכת נתוני ACTIVE לאחר חמש שנים לא זוהתה השפעה משמעותית על הזיכרון והמגמות לאחר עשר שנים היו בכיוון הצפוי. הם מציינים מטה-אנליזה שכללה למעלה מ-400 מחקרים להערכת אימוני זיכרון, בה מצאו כי תרגילי זיכרון הם יעילים מאוד, אך לא ידעו לקבוע את ההשפעה ארוכת הטווח של אימונים אלו.
בדומה, זוהו השפעות משמעותיות לאימוני הדחק לשיפור היסק מילולי ומהירות עיבוד נתונים, אך לא עם התערבות לשיפור הזיכרון.
מהסקירה עולה כי ב-73.6% מהמשתתפים בתרגילים לשיפור יכולת היסק מילולי ו-70.7% מהמשתתפים בתרגילים לשיפור מהירות עיבוד נתונים התפקוד היה דומה או טוב יותר מתפקוד הבסיסי, זאת בהשוואה ל-61.7% ו-47.8% מהמשתתפים, בהתאמה, בקבוצת הביקורת. שוב, התוצאות בקרב משתתפים שלקחו חלק בתכנית לשיפור הזיכרון היו דומות.
משתתפים בשלוש קבוצות ההתערבות דיווחו על הפחתת הקושי בביצוע פעילויות IADL (Instrumental Activities of Daily Living) – משימות דוגמת הכנת ארוחות, ביצוע מטלות בית, קניות, לבוש ורחצה – בהשוואה לאלו בקבוצת הביקורת. גדלי ההשפעה היו קטנים עד בינוניים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לא רק שתועדה השפעה לתרגילים הקוגניטיביים על היכולות הקוגניטיביות, אלא גם זוהתה השפעה על הכישורים הפונקציונאליים. לאחר עשר שנות השתתפות, 60-70% מהמשתתפים דיווחו על תפקוד טוב יותר בפעילויות יומיומיות, בהשוואה למצב בתחילת המחקר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!