מאת ד”ר מיכל איזנשטט
מתוצאות מחקר שפורסם בירחון ה- Pediatrics, עולה כי ילדים בגילאי בית ספר אשר עוברים מעקפים לבביים-ריאתיים (CPB – cardiopulmonary bypass) במהלך ניתוחים לתיקון מומי לב מולדים לא כחלוניים, אינם חווים פגיעה נוירו פסיכולוגית משמעותית.
החוקרים מציינים כי ירידה קוגניטיבית קלה עשויה להופיע לאחר הניתוח, אולם היא אינה מיוחסת באופן ספציפי למעקף שמבוצע במהלך הניתוח.
לדברי החוקרים, השלכות נוירו פסיכולוגיות פוטנציאליות של CPB בקבוצה זו של ילדים גדולים בסיכון נמוך אינה צריכה להוות משתנה חשוב בהחלטה באם להמליץ על התערבות כירורגית במומי לב לא כחלוניים בילדות.
לטענת החוקרים, CPB נקשר בעבר להפרעות נוירו קוגניטיביות לאחר ניתוחי לב. יחד עם זאת, רוב המחקרים בילדים אשר תארו הפרעות שכאלו בדקו תינוקות וילדים קטנים שעברו התערבויות כירורגיות לתיקון מומי לב מולדים.
החוקרים מוסיפים כי פעמים רבות לילדים אלו קיימים גורמי סיכון נוספים לירידה קוגניטיבית, דוגמת תסמונות גנטיות, התפתחות בלתי תקינה של מערכת העצבים המרכזית והצורך במספר ניתוחים.
על מנת להימנע מגורמים אלו אשר עשויים להטות את תוצאות המחקר, בחרו החוקרים להתמקד בקבוצת ילדים גדולים יותר (בגילאי 5 18 שנים) וא-תסמיניים עם מחלת לב מבודדת.
המחקר הנוכחי השווה באופן פרוספקטיבי 35 ילדים שעברו ניתוחי לב פתוחים עם CPB לתיקון מומי לב לא כחלוניים עם 19 ילדים ללא מחלה לבבית שעברו ניתוחים לתיקון הפרעות מבניות בבית החזה ועם 12 נבדקי ביקורת עם מומי לב לא כחלוניים קלים שהיו א-תסמיניים ולא עברו ניתוח. קבוצות הילדים היו דומות מבחינת מאפייני גיל, מין וגזע.
כל הילדים עברו הערכה נוירו פסיכולוגית מעמיקה שכללה בדיקות אינטליגנציה, זיכרון, כישורים מוטוריים, תשומת לב, פעולות ניהוליות והתנהגות טרם הניתוח ושישה חודשים לאחר הניתוח.
בתחילת המחקר, שלוש הקבוצות הראו ביצועים במסגרת הנורמה. הניקוד הממוצע הלא מתוקנן היה דומה בין שתי קבוצות הילדים שעברו התערבויות ניתוחיות לפני הניתוח ו 6 חודשים לאחר הניתוח. החוקרים מסבירים כי נראה שיפור קל במדדים לאחר הניתוח בשתי הקבוצות הנ”ל, ככל הנראה עקב השפעה של בדיקות סדרתיות.
לאחר תקנון להשפעות ניתוחיות שאינן קשורות ל- CPB (אשפוז, הרדמה, פתיחת חזה וכד’) ולהשפעות תרגול של בדיקות סדרתיות, לא הודגמו השפעות עקביות בלתי תלויות של CPB בהיבטים של זיכרון, תשומת לב, מוטוריקה עדינה וגסה , אינטליגנציה כללית או התנהגות.
ההבדל היחיד שנצפה היה במדד של פעולות ניהוליות, כאשר בקבוצת ה- CPB הודגם ניקוד מעט נמוך יותר אך מובהק סטטיסטית לאחר הניתוח באחד מארבעת המבחנים שבוצעו בהיבט זה. חשוב לציין כי על אף ההבדל, הניקוד נותר בגדר הנורמה גם במבחן ספציפי זה. החוקרים נוטים להאמין כי לממצא זה אין חשיבות קלינית.
החוקרים מדגישים כי המחקר כלל נבדקי ביקורת בריאים בגילאי בית הספר עם מומי לב לא כחלוניים לא מסובכים, אשר עברו מעקפים פשוטים (כלומר תקופות קצרות של CPB היפותרמי קל). אי לכך, לא ניתן להכליל את תוצאות המחקר הנוכחי על קבוצות אחרות של ילדים וילודים אשר עוברים תקופות ארוכות יותר של CPB היפותרמי.
בנוסף, מציינים החוקרים, כי בדיקות בוצעו רק 6 חודשים לאחר הניתוח, וכי סטאטוס לטווח הארוך של ילדים אלו אינו ברור.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!