מאת ד”ר עמית עקירוב
זריקות ציאנואקרילט יעילות יותר מחסמי ביתא למניעת דימום ראשון מדליות גדולות או דליות בסיכון גבוה בקיבה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מהודו.
לדברי החוקרים, זריקות ציאנואקרילט צריכות לשמש כקו טיפול ראשון למניעה ראשונית של דליות בסיכון גבוה בפונדוס הקיבה. הם קובעים כי חסמי ביתא אינם יעילים במקרים אלו.
מדגם המחקר כלל 89 חולים (בגילאי 10-71 שנים) עם שחמת הכבד ודליות בקיבה או בצומת ושט-קיבה, בגודל של 10 מ”מ ומעלה, ללא אירועים קודמים של דמם מדליות.
המשתתפים חולקו באקראי לטיפול בזריקות ציאנואקרילט בגישה אנדוסקופית, חסמי ביתא, או ללא טיפול.
במהלך חציון מעקב של 26 חודשים, דימום תועד רק ב-10% מהחולים בקבוצת ציאנואקרילט, לעומת 38% מהחולים שטופלו בחסמי ביתא ו-53% באלו שלא קיבלו כל טיפול.
על-פי סבירות אקטוריאלית לדימום מדליות בקיבה, הסיכון בקבוצת ציאנואקרילט היה נמוך יותר משמעותית מהסיכון בכל אחת משתי הקבוצות האחרות. ההבדל בסבירות לאירועי דמם בין קבוצת הטיפול בחסמי ביתא ובין אלו שלא קיבלו כל טיפול לא היה מובהק סטטיסטית.
במהלך אותה תקופת מעקב, שיעורי התמותה הכוללים היו נמוכים יותר משמעותית בקבוצת ציאנואקרילט (7%) בהשוואה לקבוצת החולים שלא קיבלו כל טיפול (26%). הבדלים אחרים בין הקבוצות לא היו משמעותיים.
מניתוח רב-משתנים עולה כי דליות בקיבה בגודל של מעל 20 מ”מ, מדד MELD (Model for End stage Liver Disease) של 17 ומעלה, וגסטרופתיה על-רקע יתר לחץ פורטאלי, היו כולם בקורלציה עם דימום מדליות. מדד MELD של 17 ומעלה ודימום מדליות קיבה עמדו בקורלציה עם הסיכון לתמותה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!