במאמר שפורסם בכתב העת BMJ מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי פגות ואף לידה לאחר 37-38 שבועות היריון מלוות בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת כליות כרונית מהילדות ועד אמצע הבגרות.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין פגות (לידה לפני 37 שבועות היריון) והסיכון למחלת כליות כרונית מהילדות ועד הבגרות. הם השלימו מחקר עוקבה ארצי בשבדיה, שכלל 4.1 מיליון לידות-חי במהלך השנים 1973-2014.

התוצא העיקרי היה אבחנת מחלת כליות כרונית עד שנת 2015 (גיל מקסימאלי של 43 שנים). ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין גיל היריון בעת הלידה והסיכון למחלת כליות כרונית, תוך תקנון לערפלנים אפשריים., כמו גם הערכת האחרים ובחינת ההשפעה של גורמים משפחתיים (גנטיים או סביבתיים).

החוקרים מדווחים כי 4,305 משתתפים (0.1%) אובחנו עם מחלת כליות כרונית במהלך מעקב של 87 מיליון שנות-אדם. לידה מוקדמת ופגות קיצונית (לידה לפני שבוע 28 להיריון) לוו בעליה של קרוב לפי שתיים ופי שלוש בסיכון למחלת כליות כרונית, בהתאמה, מהלידה ועד אמצע גיל הבגרות (יחס סיכון מתוקן של 1.94, p<0.001; יחס סיכון מתוקן של 3.01; p<0.001).

ממצאי המחקר הצביעו על סיכון מוגבר גם בקרב אלו שנולדו בשלב מוקדם במועד (שבועות 37-38 להיריון, יחס סיכון של 1.30; P<0.001). הקשר בין פגות ומחלת כליות כרונית היה הבולט ביותר בגילאי 0-9 שנים (יחס סיכון מתוקן של 5.09; P<0.001), לאחר מכן הקשר נחלש אך נותר מוגבר בגילאי 10-19 שנים (יחס סיכון מתוקן של 1.97; p<0.001) ובגילאי 20-43 שנים (יחס סיכון מתוקן של 1.34; p<0.001). הקשרים הללו זוהו הן בגברים והן בנשים ולא היו קשורים לגורמים גנטיים או סביבתיים משותפים במשפחות.

החוקרים כותבים כי יש מקום למעקב אחר מטופלים שנולדו פגים ולנקוט באמצעים האפשריים לשמור על התפקוד הכלייתי לאורך החיים.

BMJ 2019

הערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

מאחר ועיקר התפתחות הכליות בעובר מתרחשת בטרימסטר השלישי להריון, הרי שהפגים הקטנים לא ישלימו את התפתחותן התקינה. חוסר התפתחות תקינה של הכליות נקשר להופעת סיבוכים בחיים הבוגרים, כמו למשל יתר לחץ דם. לפגים קטנים סיכון של פי 2-3 לפתח מחלת כליות כרונית לעומת אחרים. ממצא זה תומך בממצאים הקודמים של הסיבוכים המאוחרים של עצם היות הילוד פג שנמשכים אפילו עד לעשור החמישי לחיים.