לידה מוקדמת והסיכון למחלת כליות מילדות ועד בגרות (BMJ ) והערת עורך נאונטולוגיה , ד”ר ברזילי

במאמר שפורסם בכתב העת BMJ מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי פגות ואף לידה לאחר 37-38 שבועות היריון מלוות בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת כליות כרונית מהילדות ועד אמצע הבגרות.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין פגות (לידה לפני 37 שבועות היריון) והסיכון למחלת כליות כרונית מהילדות ועד הבגרות. הם השלימו מחקר עוקבה ארצי בשבדיה, שכלל 4.1 מיליון לידות-חי במהלך השנים 1973-2014.

התוצא העיקרי היה אבחנת מחלת כליות כרונית עד שנת 2015 (גיל מקסימאלי של 43 שנים). ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין גיל היריון בעת הלידה והסיכון למחלת כליות כרונית, תוך תקנון לערפלנים אפשריים., כמו גם הערכת האחרים ובחינת ההשפעה של גורמים משפחתיים (גנטיים או סביבתיים).

החוקרים מדווחים כי 4,305 משתתפים (0.1%) אובחנו עם מחלת כליות כרונית במהלך מעקב של 87 מיליון שנות-אדם. לידה מוקדמת ופגות קיצונית (לידה לפני שבוע 28 להיריון) לוו בעליה של קרוב לפי שתיים ופי שלוש בסיכון למחלת כליות כרונית, בהתאמה, מהלידה ועד אמצע גיל הבגרות (יחס סיכון מתוקן של 1.94, p<0.001; יחס סיכון מתוקן של 3.01; p<0.001).

ממצאי המחקר הצביעו על סיכון מוגבר גם בקרב אלו שנולדו בשלב מוקדם במועד (שבועות 37-38 להיריון, יחס סיכון של 1.30; P<0.001). הקשר בין פגות ומחלת כליות כרונית היה הבולט ביותר בגילאי 0-9 שנים (יחס סיכון מתוקן של 5.09; P<0.001), לאחר מכן הקשר נחלש אך נותר מוגבר בגילאי 10-19 שנים (יחס סיכון מתוקן של 1.97; p<0.001) ובגילאי 20-43 שנים (יחס סיכון מתוקן של 1.34; p<0.001). הקשרים הללו זוהו הן בגברים והן בנשים ולא היו קשורים לגורמים גנטיים או סביבתיים משותפים במשפחות.

החוקרים כותבים כי יש מקום למעקב אחר מטופלים שנולדו פגים ולנקוט באמצעים האפשריים לשמור על התפקוד הכלייתי לאורך החיים.

BMJ 2019

הערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

מאחר ועיקר התפתחות הכליות בעובר מתרחשת בטרימסטר השלישי להריון, הרי שהפגים הקטנים לא ישלימו את התפתחותן התקינה. חוסר התפתחות תקינה של הכליות נקשר להופעת סיבוכים בחיים הבוגרים, כמו למשל יתר לחץ דם. לפגים קטנים סיכון של פי 2-3 לפתח מחלת כליות כרונית לעומת אחרים. ממצא זה תומך בממצאים הקודמים של הסיבוכים המאוחרים של עצם היות הילוד פג שנמשכים אפילו עד לעשור החמישי לחיים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מקור: J Endourol
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|15/03/2026

קיימת אוכלוסייה של חולים עם אבנים דו־צדדית גדולות הזקוקה לטיפול מילעורי בשתי הכליות. השאלה היא האם רצוי לבצע את הטיפול בשתי הכליות באותו מועד או לטפל בכליה אחת ולאחר החלמה לבצע את הטיפול בכליה השנייה?

הקשר בין אבנים בכליות לסיכון עתידי לסרטן אורותל בדרכי השתן העליונות; סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

הקשר בין אבנים בכליות לסיכון עתידי לסרטן אורותל בדרכי השתן העליונות; סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: UROLOGY
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|20/01/2026

אבנים במערכת השתן הן תופעה שכיחה במיוחד באקלים חם כמו בישראל, והמאמר המוצג סקר את הקשר של שאת אפיתל המעבר ומחלת אבנים בדרכי השתן העליונות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן