מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association עולה כי טיפול קצר-טווח בסטטינים מפחית את הסיכון לנזק כרוני לכלי הדם שנה לאחר טיפול קרינתי, כאשר מתן טיפול ארוך-טווח מבטל לחלוטין את ההשפעה של טיפול קרינתי על כלי הדם.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שימוש אקראי בסטטינים בזמן טיפול קרינתי נקשר עם סיכון מופחת בטווח הארוך להתפתחות מחלה קרדיווסקולארית טרשתית. כעת הם ביקשו לבחון אם טיפול קרינתי גורם נזק כרוני לכלי הדם ואם מתן קצר-טווח של סטטינים במהלך ולאחר טיפול קרינתי עשוי למנוע את הפגיעה הכרונית בהשוואה למתן טיפול ארוך-טווח.
מדגם המחקר כלל עכברי C57BI/6 שקיבלו טיפול קודם ב-Pravastatin למשך 72 שעות ולאחר מכן נחשפו לקרינה במינון של 12 Gy לאזור הראש והצוואר. הטיפול ב-Pravastatin ניתן למשך 24 שעות נוספות או למשך שנה נוספת והחוקרים בחנו את עורקי התרדמה להערכת תגובתיות וסקולארית, שינויים בביטוי גנים ומשקעי קולגן שנה אחת לאחר הקרינה.
הטיפול ב-Pravastatin למשך 24 שעות לאחר טיפול קרינתי הפחית את אובדן הרפיה תלוית-אנדותל של כלי הדם והגן מפני עקה כיווץ מוגבר של כלי הדם. ביטוי סמנים הקשורים עם דלקת )כולל NFkB p65 ו-TNF-Alpha) ועם עקה חמצונית (NADPH Oxidase 2 ו-NADPH Oxidase 4) היו נמוכים יותר ותתי-יחידות של תעלות סידן ואשלגן בעורקי התרדמה עברו שינויים.
הטיפול ב-Pravastatin למשך שנה לאחר טיפול קרינתי הביא לנסיגה מלאה של כל השינויים על-רקע טיפול קרינתי.
ממצאי המחקר מעידים על השפעה מגנה של סטטינים מפני נזקים לכלי דם של טיפול קרינתי, אם כי משך הטיפול האופטימאלי טרם נקבע.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!