מחקר חדש שפורסם ב- European Heart Journal מראה ש-Inclisiran (Leqvio) נסבל היטב בחולים עם LDL-C מוגבר, והוביל להפחתה משמעותית ברמת הליפופרוטאינים האתרוגנים במינון תחזוקה שניתן פעמיים בשנה. לעתים קרובות ניתנים טיפולים משולבים כדי להגיע ליעדי הכולסטרול מסוג LDL במסגרת מניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם טרשתיות. מחקר זה בדק את ההשפעה של inclisiran, חומצה ריבו-נוקלאית קטנה המכוונת לייצור פרופרוטאין convertase subtilisin/kexin מסוג 9 בכבד, בחולים המטופלים למניעה ראשונית עם LDL-C מוגבר למרות טיפול בסטטינים.
אנליזה זו של מחקר ה-ORION-11 מבוקר פלצבו כלל 203 אנשים בסיכון, אך ללא אירועים קרדיווסקולריים קודמים, ו-LDL-C ≥2.6 mmol/L, למרות טיפול מקסימלי בסטטינים. Inclisiran במינון 284 mg או פלצבו ניתנו בימים 1, 90, ולאחר מכן כל 6 חודשים עד 540 ימים. התוצאים העיקריים שנבדקו במחקר היו אחוזי שינוי ב-LDL-C מתחילת המחקר עד ליום ה-510 ושינוי מותאם לזמן מתחילת המחקר לאחר יום 90 ועד ליום 540. תוצאים משנים מרכזיים כללו את אחוז ורמת השינוי המוחלט בליפופרוטאינים אתרוגניים, והבטיחות הוערכה במשך 540 ימים. הממוצע הבסיסי של (SD) LDL-C היה 3.6 (1.5) mmol/L. ביום ה-510, השינוי ב-LDL-C של טיפול באינקליסירן (המתוקן בהתאם לפלסבו) היה -43.7% [רווח בר סמך 95%: -52.8 עד -34.6] עם שינוי תואם זמן מקביל של -41.0% (CI 95% – 47.8 עד -34.2); (P < 0.0001). השינוי המוחלט לעומת פלצבו ברמות ה-LDL-C ביום ה-510 עם inclisiran היה -1.5 mmol/L (95% CI -1.8 עד -1.2), עם שינוי זמן מותאם בהתאמה של -1.3 mmol/L (CI 95% −1.6 עד −1.1). בנוסף, Inclisiran הוריד באופן משמעותי כולסטרול non-HDL ואפוליפופרוטאין B (apoB) ביום ה-510 לעומת הפלצבו (P < 0.0001 עבור שניהם), עם סבירות גבוהה יותר להשגת יעדי ליפופרוטאין ו-apoB, והיה נסבל היטב למעט תופעות לוואי באתר ההזרקה בעיקר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!