הצהרה מדעית חדשה ממליצה על אסטרטגיות שונות כדי לעזור לחולים הרגישים לסטטינים להתמיד בטיפול, וכן חלופות שניתן להשתמש בהן בחולים עם רגישות חמורה. אי סבילות לסטטינים מדווחת ב-5%-30% מהחולים ותורמת להפחתת ההתמדה בטיפול בסטטינים, כמו גם לסיכון גבוה יותר לתוצאים קרדיווסקולריים שליליים. ההצהרה שפורסמה ב-Journal of Clinical Lipidology מדגישה את חשיבות הזיהוי של גורמי סיכון הניתנים לשינוי לאי סבילות לסטטינים ומכירה באפשרות של אפקט “נוצבו”, בעצם הציפייה של המטופל לנזק שיוביל לתופעות לוואי. כדי לזהות משטר סטטינים איכותי, היא ממליצה לרופאים לשקול שימוש במספר אסטרטגיות שונות (מינון ו\או תדירות שונה), וכדי לסווג מטופל כבעל אי סבילות לסטטינים, יש לנסות לפחות שני סטטינים, כולל לפחות אחד במינון היומי הנמוך ביותר המאושר. ההצהרה קובעת כי טיפול ללא סטטינים עשוי להידרש עבור מטופלים שאינם יכולים להגיע ליעדים טיפוליים עם שינוי אורח חיים משמעותי ואי סבילות משמעותית לסטטינים.
בחולים בסיכון גבוה או גבוה מאוד אשר אינם מסוגלים ליטול סטטינים, על הרופאים לשקול התחלת טיפול ללא סטטינים תוך ניסיונות נוספים לזהות סטטין נסבל על מנת להגביל את זמן החשיפה לרמות גבוהות של ליפופרוטאינים אתרוגניים. “ישנן עדויות חזקות שסטטינים מפחיתים את הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים במיוחד בחולים עם מחלת לב וכלי דם טרשת עורקים (ASCVD), אך מחקרים עדכניים מראים שרק כמחצית מהחולים עם ASCVD מטופלים בסטטינים”, ציין מחבר ההצהרה ל-Medscape.
המסר המרכזי של מחברי ההצהרה הוא שכאשר מטופלים חווים סימפטומים עקב נטילת סטטינים, רובם הגדול עדיין יכולים לסבול טיפול בסטטין. “ניתן לנסות חומר אחר או מינון אחר. אבל למי שעדיין לא יכול לסבול סטטין, אז אנו ממליצים על טיפולים ללא סטטינים ואנו מעדיפים את הטיפולים האלה עם ראיות מניסויים אקראיים”, אמר ל-Medscape. הוא ציין שחולים רבים המאמינים שהם חווים תופעות לוואי מנטילת סטטינים עדיין חווים את אותן השפעות תחת פלצבו, מצב המכונה אפקט נוצבו. “מספר מחקרים הראו כי אפקט הנוצבו נפוץ מאוד ומהווה יותר ממחצית מתופעות הלוואי הנתפסות בסטטינים. לפיכך ההערכה היא שרבות מהתלונות על אי סבילות לסטטינים אינן קשורות כנראה ישירות לפעולות הפרמקודינמיות של התרופות”, אמר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!