במאמר שפורסם בכתב העת The Canadian Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם תסמונת כלילית חדה לאחרונה, היסטוריה של אוטם לבבי מלווה בסיכון מוגבר להישנות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ותמותה, כאשר טיפול ב- Alirocumab(פראלואנט) מפחית את הסיכון לסיבוכים אלו בחולים עם וללא היסטוריה של אוטם לבבי, אך התועלת של הטיפול גדולה יותר באלו עם אוטם לבבי קודם.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לאחר תסמונת כלילית חדה, חולים עם היסטוריה של אוטם לבבי קודם עלולים להיות בסיכון גבוה במיוחד לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ותמותה. כעת הם בחנו את ההשפעות של Alirocumab בחולים עם תסמונת כלילית חדה לאחרונה, תוך סיווג החולים לקבוצת חולים עם וללא היסטוריה של אוטם לבבי קודם.
במחקר ODYSSEY OUTCOMES נערכה השוואה בין Alirocumab ובין פלסבו, החל מ-1-12 חודשים לאחר תסמונת כלילית חדה ועם חציון מעקב של 2.8 שנים. התוצא העיקרי של סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים כלל תמותה עקב מחלת לב כלילית, אוטם לבבי לא-פטאלי, אירוע מוחי איסכמי פטאלי או לא-פטאלי ואשפוז בשל אנגינה לא-יציבה.
החוקרים מדווחים כי מבין 18,924 חולים, ב-3,633 חולים (19.2%) תועדה היסטוריה של אוטם לבבי קודם.
מהנתונים עולה כי חולים עם היסטוריה של אוטם לבבי קודם היו מבוגרים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של גברים, שיעור גבוה יותר של גורמי סיכון קרדיווסקולאריים ואירועים קודמים. עם פלסבו, הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים לאחר ארבע שנים היה גבוה יותר בקרב אלו עם היסטוריה של אוטם לבבי קודם, בהשוואה לחולים ללא אוטם לבבי קודם (20.5% לעומת 8.9%, p<0.001; 7.4% לעומת 3.4%, p<0.001; בהתאמה).
הטיפול ב- Alirocumab הפחית את הסיכון לאירועים ללא תלות בנוכחות או העדר היסטוריה של אוטם לבבי קודם, עם השפעה מגנה מפני סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (יחס סיכון מתוקן של 0.90, רווח בר-סמך 95% של 0.78-1.05; לעומת יחס סיכון מתוקן של 0.82, רווח בר-סמך 95% של 0.73-0.92, p=0.34) ומפני תמותה (יחס סיכון מתוקן של 0.84, רווח בר-סמך 95% של 0.64-1.08, לעומת יחס סיכון מתוקן של 0.87, רווח בר-סמך 95% של 0.72-1.05). הירידה האבסולוטית בסיכון עם Alirocumab הייתה מספרית גדולה יותר בחולים עם היסטוריה של אוטם לבבי קודם, בהשוואה לאלו ללא אוטם לבבי קודם, הן בהגנה מפני סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (1.91% לעומת 1.42%) והן בהגנה מפני תמותה (1.35% לעומת 0.41%).
ממצאי המחקר תומכים בתועלת של Alirocumab בטיפול בחולים לאחר תסמונת כלילית חדה, בפרט באלו עם היסטוריה של אוטם לבבי קודם, כאשר הטיפול התרופתי מפחית את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ותמותה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!