תוספת מוקדמת של טיפול ב- Evolocumab (רפאטה) לטיפול בסטטינים בעצימות גבוהה בחולים בסיכון גבוה מאוד בזמן אשפוז בשל תסמונת כלילית חדה הינה גישה בטוחה להפחתת רמות LDL (Low-Density Lipoprotein), כך עולה מתוצאות מחקר EVOPACS שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-European Society of Cardiology ובאותה עת בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הישימות והבטיחות של טיפול ב- Evolocumab במהלך האשפוז של חולים עם תסמונת כלילית חדה. לצורך כך, הם השלימו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, כפל-סמיות, אשר כלל 308 חולים מאושפזים בשל תסמונת כלילית חדה, עם ערכי LDL מוגברים (ערך של 70 מ”ג/ד”ל ומעלה תחת טיפול בסטטינים בעצימות גבוהה לאורך לפחות ארבעה שבועות; ערך של 90 מ”ג/ד”ל ומעלה תחת טיפול בסטטינים בעצימות נמוכה או בינונית; או ערך של 100 מ”ג/ד”ל ומעלה ללא טיפול בסטטינים).
המשתתפים חולקו באקראי לקבלת זריקה תת-עורית של Evolocumab במינון 420 מ”ג או פלסבו תואם, אשר ניתנו במהלך האשפוז ולאחר 4 שבועות, בשילוב עם Atorvastatin במינון 40 מ”ג. התוצא העיקרי היה אחוז השינוי בערכי LDL מתחילת המחקר עד לאחר שמונה שבועות.
מרבית החולים (78.2%) לא קיבלו טיפול בסטטינים טרם האשפוז. ערכי LDL ירדו בממוצע מערך בסיסי של 140 מ”ג/ד”ל ל-31 מ”ג/ד”ל לאחר שמונה שבועות בקבוצת הטיפול ב- Evolocumab, ומערך ממוצע של 134 מ”ג/ד”ל ל-80 מ”ג/ד”ל בקבוצת הפלסבו(הבדל באחוז השינוי הממוצע מתחילת המחקר של 40.7%- (p<0.001).
לאחר שמונה שבועות טיפול, 95.7% מהחולים בקבוצת הטיפול ב- Evolocumab השיגו את יעד ריכוז LDL של מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל, זאת בהשוואה ל-37.6% מהחולים בקבוצת הפלסבו.
אירועים חריגים היו דומים בשתי הקבוצות.
החוקרים כותבים כי זהו המחקר האקראי הראשון להערכת טיפול במעכבי PCSK9 בחולים בסיכון גבוה מאוד עם תסמונת כלילית חדה. מהנתונים עולה כי תוספת Evolocumab לטיפול בסטטינים בעצימות גבוהה הינה גישה הנסבלת היטב ומובילה להפחתה משמעותית ברמות LDL, כאשר למעלה מ-95% מהמטופלים צפויים להשיג את יעדי הטיפול.
J Am Coll Cardiol. Published online August 31, 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!