שיעור גבוה של טיפול בסטרואידים כנגד Giant Cell Arteritis למרות התקדמות בטיפול

מקור: RMD Open

למרות ירידה בשימוש במינונים גבוהים של גלוקוקורטיקואידים, חולים שאובחנו עם GCA (או Giant Cell Arteritis) בשנת 2022 עדיין נחשפו לעומס משמעותי של טיפול זה, לצד שימוש מוגבר בתרופות המאפשרות הפחתת מינון הסטרואידים. נמצא כי כל גרם נוסף של חשיפה מצטברת לגלוקוקורטיקואידים לוותה בעלייה בסיכון לתמותה, ואף מינונים נמוכים של עד 5 מ״ג ליום נקשרו לסיכון מוגבר לזיהומים חמורים ולאירועים קרדיו־וסקולריים משמעותיים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת RMD Open.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על מאגר נתונים ביטוח רפואי בצרפת, הכולל כמעט את כל אוכלוסיית צרפת. החוקרים זיהו 18,301 חולים עם היארעות GCA שאובחנו בין ינואר 2010 ועד דצמבר 2022 (גיל ממוצע של 75.2 שנים, 63% נשים).

ניתוח הנתונים הוביל לזיהוי ארבע מגמות ייחודיות של שימוש בגלוקוקורטיקואידים לאורך שנתיים לאחר האבחנה: הפחתה מהירה של מינון בינוני (51.3%), הפחתה מהירה של מינון נמוך (33.6%), הפחתה מהירה של מינון גבוה (10.3%) וירידה איטית של מינון גבוה (4.8%).

ניתוח רב-משתני שימש להערכת הקשר בין חשיפה מצטברת לגלוקוקורטיקואידים ובין תמותה, זיהומים חמורים, סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ושברים אוסטיאופורוטיים.

משך המעקב הממוצע עמד על 6.7 שנים והמחקר זיהה את המרשמים לסטרואידים שנופקו בבתי מרקחת מקומיים, כמו גם עירויי Tocilizumab באשפוז.

המינון המצטבר הממוצע של גלוקוקורטיקואידים לאורך שנתיים נותר גבוה למרות ירידה מתונה מ-9.4 גרם בחולים שאובחנו בשנת 2010 ל-7.6 גרם באלו שאובחנו בשנת 2022; שיעור החולים שטופלו במינון גבוה עם ירידה מהירה וירידה איטית ירדו מ-9.8% ו-8.1% ל-7.3% ו-1.6%, בהתאמה.

בעוד שהשימוש המצטבר במתוטרקסט נותר יחסית יציב משנת 2020, נרשמה עליה חדה במרשמים לטיפול ב-Tocilizumab, כאשר למעלה מ-25% מהחולים שאובחנו בשנת 2022 קיבלו Tocilizumab עד תום המעקב.

כל עליה של גרם בחשיפה מצטברת לגלוקוקורטיקואידים לוותה בעליה בסיכון לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 1.024, רווח בר-סמך 95% של 1.021-1.027), זיהומים חמורים (יחס סיכון של 1.050, רווח בר-סמך 95% של 1.038-1.062), סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (יחס סיכון של 1.015, רווח בר-סמך 95% של 1.010-1.020) ושברים אוסטיאופורוטיים מג’וריים (יחס סיכון של 1.013, רווח בר-סמך 95% של 1.006-1.019).

חשיפה מצטברת למינוני גלוקוקורטיקואידים של עד 5 מ”ג/יום לוותה בסיכון מוגבר לזיהומים חמורים (יחס סיכון של 1.13, רווח בר-סמך 95% של 1.00-1.29) וסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (יחס סיכון של 1.04, רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.08), עדות לכך שגם חשיפה לגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך אינה בטוחה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים כי הנטל נלווה לחשיפה מצטברת לגלוקוקורטיקואידים נותר משמעותי וכי אפילו גלוקוקורטיקואידים במינון נמוך אינם בטוחים. הנתונים מדגישים את הצורך במאמצים נוספים להפחתת השימוש בגלוקוקורטיקואידים בחולים עם GCA.

RMD Open, July 7, 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן