מדד מבוסס-הדמיה, Sarcopenic Obesity Index, ניבא תמותה מכל-סיבה, תמותה קרדיווסקולארית ואי-ספיקת לב טוב יותר ממדדי הרכב גוף מסורתיים דוגמת מדד מסת גוף ויחסים המבוססים על היקף מותניים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JACC.

החוקרים התבססו על אלגוריתם למידה עמוקה ופיתחו מדד Sarcopenic Obesity Index מבוסס-הדמיה, המשלב משקל גוף עם מדדים תלת-ממדיים של מסת שריר פקטורליס מייג’ור על-פי 55,768 בדיקות MRI של הלב במאגר UK Biobank.

הם התבססו על מדד זה להערכת הקשר עם סמנים פרוגנוסטיים של מבנה ותפקוד הלב, כמו גם תוצאים קרדיווסקולאריים ושיעורי תמותה לאורך חציון מעקב של 4.18 שנים. תוצאים קרדיווסקולאריים נמדדו כזמן עד להיארעות אירועים קרדיווסקולאריים ותוצאי התמותה נבחנו כזמן עד לתמותה.

כל עליה של סטיית תקן אחת במדד Sarcopenic Obesity Index נקשרה עם רימודלינג לבבי שלילי בהדמיה, כולל מסת חדר שמאל נמוכה יותר, עליה ביחס מסה לנפח של חדר שמאל ומדדי T1 גבוהים יותר המרמזים לפיברוזיס דיפוזי של שריר הלב.

מהנתונים עולה כי מדד Sarcopenic Obesity Index גבוה יותר לווה בסיכון גבוה ב-31% להיארעות אי-ספיקת לב (יחס סיכון של 1.31), עליה של 51% בסיכון לתמותה קרדיווסקולארית (יחס סיכון של 1.51) ועליה של 37% בסיכון לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 1.37) (p<0.001 בכל המקרים).

מדד Sarcopenic Obesity Index הציג תוצאות טובות יותר ממדד מסת הגוך, יחס מותניים לירך ויחס מותניים לגובה, לניבוי אי-ספיקת לב ותמותה קרדיווסקולארית ומכל-סיבה.

ניתוח גנטי זיהה ;16 אתרים, כולל מספר גנים חופפים שנקשרו עם אי-ספיקת לב וקרדיומיופתיה. מניתוח תרגומי עלה כי מרבית הגנים הללו עוברים בקרה מוגברת במהלך אטרופיה של שריר.

החוקרים מסכמים כי שילוב הערכת השמנה סרקופנית המבוססת על הדמיה בקליניקה עשוי לשפר את הערכת הסיכון הקרדיווסקולארי, את ריבוד הסיכון ואת זיהוי המטופלים שעשויים להפיק תועלת מהתערבויות ממוקדות.

JACC, July 1, 2026

לידיעה במדסקייפ