המחקר, המבוסס על ניסוי ה־VESALIUS-CV, ביקש לבחון את השפעת התרופה על מטופלים הנמצאים בסיכון גבוה לאירועים קרדיווסקולריים, אך טרם חוו אוטם שריר הלב או שבץ
מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי (Perioperative Myocardial Injury/Infarction – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים
מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות
המחקר מצא כי תאי Th9 והציטוקין IL-9 מעודדים טרשת עורקים בחולי פסוריאזיס דרך פגיעה בתאי האנדותל, ומשמשים יעד אפשרי לטיפול מניעתי מותאם אישית
המאמר עוסק בקשר המורכב שבין אפילפסיה לבין מערכת הלב וכלי הדם, ומתמקד בתובנות המתקבלות ממעקב אלקטרוקרדיוגרפי (ECG) ובמצבים תסמונתיים שבהם מעורבים גם המוח וגם הלב
המחקר מתמקד במיוחד בשאלה: איך סגירת ה-LAA משפיעה על סוג השבץ, חומרתו ותוצאי התייצבות לאחר שבץ איסכמי
יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו
ניוון מקולרי גילי (Age Related Macular Degeneration, AMD) ופרפור פרוזדורים (Atrial Fibrillation, AF) הם מצבים שכיחים באוכלוסייה המבוגרת ומשמשים גורם משמעותי לתחלואה ולפגיעה באיכות החיים
נוקטוריה היא תסמין שכיח, מטריד ופוגע משמעותית באיכות החיים. התעוררות בלילה להשתנה עלולה לשקף הפרעה קרדיו־וסקולרית בסיסית הקשורה לאי־ספיקת לב ולעומס נוזלים
החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR
שכיחות אבני כליה ודרכי השתן הולכת ועולה ובמשך החיים מגיעה עד לכ־15% (19% בגברים ו־9% בנשים)
הערכת הסיכון לדימום עתידי חיונית לשיקול אם לבצע טיפול פולשני, הכרוך גם הוא בסיכון לדימום או לנזק נוירולוגי
מחקר חדש מאשר את בטיחותו עד גיל 60 ומזהיר מנזק לבבי מגיל 70
לפניכם הבלוג השבועי של פרופ’ מוטי רביד
הנחיות 2025 של איגוד הלב האמריקאי והאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מציגות שיטות חדשות לשיפור תוצאות נוירולוגיות, שחרור נתיבי אוויר ושימור איכות עיסויי חזה בהחייאת ילדים ותינוקות
מאמר אורח מאת פרופ’ שלומי מטצקי, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב וסגן מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי שיבא
מחקר HOPE בחן את היעילות והבטיחות של טיפול תרומבוליטי באלטפלז (IVT) במטופלים עם שבץ איסכמי חריף והדמיה המראה רקמה מוחית ברת הצלה (salvageable brain tissue), כאשר חלון הזמן מהופעת התסמינים ועד לטיפול היה בין 4.5 ל־24 שעות, וללא תכנון התערבות אנדווסקולרית (thrombectomy) בתחילה
המאמר מציג תובנות מבוססות על תוצאה ממחקר עוקבה רב מרכזי, תוך השוואה בין שימוש באנטי אגרגנטים לבין אנטיקואגולציה בחולים לאחר ESUS (שבץ איסכמי אמבולי ממקור לא מזוהה).
האם שימוש שגרתי במכשיר CEP במהלך TAVI מוריד את שיעור השבץ שמופיע בתוך 72 שעות מההליך?
עד לעדכון האחרון (2024) נעשה שימוש במערכת שפורסמה בשנת 2000.