המאמר מנתח בתובנה נוספת (post hoc) את תוצאות הניסוי הקליני LAAOS III, שנועד לבדוק את ההשפעה של סגירה כירורגית של אוזנית העלייה השמאלית בלב (LAA) אצל חולי פרפור פרוזדור (AF) שעברו ניתוח לב.
עיקרי הממצאים:
- תוצאים תפקודיים לאחר שבץ
- החולים שעברו סגירת LAA בהליך כירורגי הראו נכות נמוכה יותר זמן קצר לאחר השבץ (מדידת mRS ביום 7 או בשחרור)
- שיעור התמותה ב־30 יום לאחר השבץ היה נמוך יותר בקבוצה עם LAAO מאשר בקבוצה ללא סגירה
- מיקום וסוג האינפראקטים בשבץ
- לפי הדימות, בקבוצה עם LAAO היו פחות אוטמים קורטיקליים (באזורי קליפת המוח) לעומת הקבוצה ללא סגירה
- לעומת זאת, היו יותר אוטמים סוב-קורטיקליים (באזורים שאינם קליפתיים) בקבוצה עם LAAO
- מנגנון השבץ
- בקבוצה עם סגירת LAA, חלק קטן יותר מהאירועים המוחיים נחשבו כקרדיו־אמבוליים (שמקורם מהלב) לעומת הקבוצה ללא סגירה
- ניתוח זמן־עד־אירוע של שבץ ראשון גילה סיכון נמוך יותר לשבץ משוער שמקורו בקרדיו־אמבוליה בקבוצה עם LAAO
- בטיחות פרה-ופרטיבית
- לא נמצאה עלייה מובהקת בסיכון לשבץ סביב הניתוח (perioperative stroke) בעקבות ביצוע סגירת LAA, כלומר הסגירה הכירורגית לא העלתה באופן משמעותי את הסיכון לשבץ מיד לאחר הניתוח.
משמעויות קליניות:
- סגירת LAA אצל חולי פרפור פרוזדור שעוברים ניתוח לב יכולה לא רק להפחית את הסיכון הכולל לשבץ, אלא גם לשנות את סוג השבץ, מה שמקטין את הסבירות לשבץ קורטיקלי חמורה שנגרם מהלב
- הנכות והתמותה לאחר שבץ היו נמוכים יותר בקבוצה של LAAO, מה שמצביע על יתרון נוסף מעבר למניעת השבץ
- ממצאים אלה תומכים בשימוש ב־LAAO במהלך ניתוחי לב בחולים עם פרפור פרוזדור, במיוחד במקרים שבהם רוצים להפחית את חומרת האירועים אם שבץ יתרחש
- תוצאות המחקר מחזקות את ההמלצות הקליניות הקיימות ומציעות להכניס חומרת שבץ (ולא רק שכיחות) כיעד נוסף במחקרים עתידיים של LAAO – גם כירורגית וגם דרך גישה פרוקורטית
ד”ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות, המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!