בהרצאתו בועידת הסוכרת שכותרתה הייתה “מקומו של הטיפול התרופתי בהשמנה בהיבטים קרדיווסקולארים” סקר פרופ’ ארבל את האפידמיולוגיה והמחקרים שבחנו יעילות הטיפול התרופתי, לרבות באמצעות ליראגלוטייד 3 מ”ג (סאקסנדה) כשהוא מסכם כך :
שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)
לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026
כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.
מטרת המחקר הייתה לבדוק אם טיפול ב־HGNS קשור לירידה בהיארעות של מחלות לב וכלי דם (CVD)
מעכבי החלבון PCSK9 נחשבים כתרופות היעילות ביותר להורדת כולסטרול מסוג LDL, אך עד כה הם היו זמינים רק באמצעות זריקות תת־עוריות (כמו אבולוקומב או אלירוקומב)
מאמר אורח מאת פרופ’ מיכאל שכטר, מנהל היחידה למחקרים קליניים, מערך הלב בשיבא וחוקר ראשי של המחקר בישראל
לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!