מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine עולה כי כחמישה אחוזים מהחולים לאחר ניתוח לא-לבבי מפתחים אוטם לבבי, וזהו גורם סיכון לתמותה במהלך התקופה הבתר-ניתוחית.

לפני ניתוחים לא-לבביים נהוג לערוך הערכה לבבית, במטרה לזהות ולהתייחס לגורמי סיכון לתחלואה ותמותה קרדיווסקולארית לפני הפרוצדורה. למרות שגישה זו עשויה להפחית את הסיכון לאירועים לבביים, מיליוני חולים עדיין סובלים מסיבוכים מג’וריים של כלי דם לאחר ניתוחים לא-לבביים. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את המאפיינים של חולים המפתחים אוטם לבבי בתר-ניתוחי ואת התוצאות בטווח הזמן הקצר.

מחקר POISE (PeriOperative Ischemic Evaluation)  פורסם בשנת 2008 ב-Lancet, וכלל למעלה מ-8000 חולים מ-23 מדינות, שחולקו באקראי לטיפול ב-Metoprolol Succinate בשחרור-ממושך או לפלסבו, למשך 2-4 שעות לפני ניתוח ולמשך 30 ימים. כעת ביקשו החוקרים להעריך גורמים הקשורים באוטם לבבי שאירע בתוך 30 ימים מהניתוח.

כל המשתתפים במחקר עברו בדיקת אק”ג וטרופונין ו-CPK נמדדו בתקופה הבתר-ניתוחית בנקודות זמן ספציפיות. בנוסף, החוקרים תיעדו את התסמינים באופן מתוקנן. אוטם לבבי הוגדר בנוכחות עליה באנזימי הלב, נוכחות שינויים ספציפיים באק”ג, צורך ברה-וסקולריזציה כלילית, נוכחות תסמינים וממצאים באוטופסיה.

415 חולים (5%) אובחנו עם אוטם לבבי במהלך 30 הימים לאחר הניתוח הלא-לבבי. פחות ממחצית מהחולים שפיתחו אוטם לבבי (34.7%) דיווחו על תסמינים המצביעים על איסכמיה. מבין החולים שאובחנו עם אוטם לבבי, עליות מקטע ST תועדו ב-10.6% וגלי Q ב-12.3%. מרבית האירועים אירעו בתוך 48 שעות מהניתוח (64.6% ו-79.3% מהמקרים של אוטם לבבי סימפטומאטי ואסימפטומאטי, בהתאמה).

שיעורי התמותה במהלך 30 הימים לאחר הניתוח היו גבוהים יותר בחולים שפיתחו אוטם לבבי, בהשוואה לאלו שלא פיתחו אוטם לבבי (11.6 לעומת 2.2%, בהתאמה, p<0.001), וזהו גורם מנבא בלתי-תלוי לתמותה במהלך אותה תקופת זמן. יחס הסיכויים המתוקן לחולים שאובחנו עם אוטם לבבי, בהשוואה לאלו ללא אוטם לבבי, עמד על 4.76 באלו עם תסמינים המתאימים לאיסכמיה ו-4.00 באלו ללא תסמינים המתאימים לאיסכמיה לבבית. מבין אלו שמתו לאחר אוטם לבבי בתר-ניתוחי, למעלה מ-50% מתו בתוך 48 שעות, עם חציון זמן לתמותה של 8 ימים.

גורמי סיכון לאוטם לבבי בתר-ניתוחי כללו קצב לב בסיסי מהיר, היסטוריה של שבץ מוחי, צורך בניתוח וסקולארי מג’ורי, רמת קריאטינין בדם של 2.0 מ”ג לד”ל בתקופה הבתר-ניתוחית, גיל מתקדם, צורך בניתוח דחוף או חירום ודימום חמור.

Ann Intern Med. 2011;154:523-528

לידיעה במדסקייפ