ממחקר שנערך לאחרונה, עולה כי למרות שההימצאות של טרשת עורקים בעורקים הקורונריים של לב התורם נקשרת ל- transplant coronary artery disease(TCAD) באנגיוגרפיה, היא ככל הנראה אינה מורידה את הישרדות המושתלים לטווח הארוך, לפחות עד 3 שנים מההשתלה. המחקר פורסם בכתב העת של הקולג’ האמריקאי לקרדיולוגיה (the American College of Cardiology).
החוקרים ציינו כי מחקר זה מצביע על כך ששימוש סלקטיבי בלבבות תורמים עם מחלת עורקים קורונריים מתונה מהווה אופציה מתקבלת על הדעת עבור השתלות לב.
החוקרים הסבירו כי אחרי השתלת לב, הצרות העורקים הקורונריים מתרחשת בחלקה כתוצאה מנגעים קודמים שהיו קיימים כבר אצל התורם ובחלקה בשל cardiac allograft vasculopathy.
הממצאים שפורסמו מבוססים על מחקר של 301 מטופלים, שעברו אולטרסאונד אינטרוסקולרי בערך חודש אחד ו-12 חודשים לאחר השתלת לב אורתוטופית. בתת קבוצה של 90 מטופלים, בדיקת אולטרסאונד בוצעה גם לאחר שנתיים ו-3 שנים של מעקב.
נגעים קודמים אצל התורם הוגדרו כעובי אינטימה מקסימלי של לפחות 0.5 מ”מ בבדיקת האולטרסואנד שנערכה לאחר חודש. TCAD הוגדר כהצרות חדשה של כלי דם אפיקרדיאלי משמעותי ב-50% לפחות מקוטרו.
החוקרים דיווחו, כי ב-30% מהלבבות היו נגעים קודמים מהתורם, וכי כלי דם עם נגעים מהתורם לא הראו אתרוגנזיס מואצת בהשוואה לכלי דם ללא נגעים כאלה.
השיעור של TCAD באנגיוגרפיה עד 3 שנים מההשתלה היה גבוה יותר במידה משמעותית במקרים של השתלת לב עם נגעים קודמים מהתורם מאשר במקרים של השתלה ללא נגעים כאלה: 25% לעומת 4%, כך על פי הדיווח. ועדיין, התמותה לאחר 3 שנים הייתה דומה בשתי הקבוצות, 5% לערך.
החוקרים סיכמו באומרם כי מחקר זה של סדרת בדיקות אולטרסאונד לאורך 3 שנים מראה כי טרשת עורקים שהייתה קיימת אצל התורם אינה גורמת להאצת התפתחות היפרפלזיה של האינטימה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!