מחקר שפורסם לאחרונה בוחן את השינויים בשכיחות, במאפיינים הקליניים ובהתוויות של ביצוע ניתוחי מעקפים (CABG) בעת חרום בקרב חולים שעברו התערבות כלילית דרך העור (PCI) בין השנים 1979-2003.

ביצוע CABG בשעת חרום לאחר PCI נקשר לשיעורי מורבידיות ולשיעור תמותה משמעותיים. במסגרת המחקר נבחן מידע שנאסף אודות 23,087 חולים שעברו PCI בין השנים 1979-2003. החולים חולקו ל-3 קבוצות: התקופה שלפני השימוש בסטנטים (1979-1994, כ-8,905 חולים); תקופת השימוש הראשונית בסטנטים (1995-1999, כ-7,605 חולים); והתקופה הנוכחית של שימוש בסטנטים (2000-2003, כ-6,577 חולים).

למרות שבחולים שעברו PCI בתקופות האחרונות נמצאו מאפיינים רבים יותר של סיכון מוגבר, הופיעה ירידה מובהקת סטטיסטית בשכיחות ביצוע CABG בעת חרום משיעור של 2.9% לשיעור של 0.7% ושל 0.3% לאורך 3 תקופות המחקר (p < 0.001). בחולים שבהם חוייב ביצוע ניתוח חרום בתקופות האחרונות נמצאה שכיחות גדולה יותר של יתר לחץ דם, רה-ווסקולריזציה קודמת, ותפקוד לקוי של חדר שמאל (ערך EF נמוך מ-40%), כמו גם פגעים כליליים מסובכים יותר.

בפחות חולים בתקופה האחרונה, שבה נעשה השימוש בסטנטים, דווח על חיתוכים של עורק כלילי, ועל סגירות פתאומיות של כלי דם שחייבו ביצוע CABG בעת חרום. שיעורי התמותה בבית החולים בקרב חולים שעברו CABG בעת חרום לא השתנו ונעו בין ערך של 10% ל-14%.

החוקרים מסיקים כי למרות העליה במספר החולים המצויים בסיכון גבוה העוברים PCI, הופיעה ירידה ניכרת בשכיחות החולים שבהם חוייב ביצוע CABG בעת חרום. אולם, שיעור התמותה בבית החולים בקרב החולים שבהם חויב ביצוע ניתוח החרום נותח גבוה ולא השתנה לאורך השנים.

J Am Coll Cardiol. 2005 Dec 6;46(11):2004-9. Epub 2005 Nov 4.