תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מעידות כי תיקון של המסתם המיטרלי בטיפול באנדוקרדיטיס שהעלה תוצאה חיובית בתרבית פעילה, נקשר לשיעורי תמותה נמוכים, לשיעור טוב של מניעת הישנות זיהום ומניעת צורך בביצוע ניתוח חוזר ולשיעור הישרדות משביע רצון בחולים.

החוקרים בדקו את תוצאות הא.ק.ג. לאחר תיקון מסתם מיטראלי בקרב 36 חולים שסבלו מהתופעה (גיל ממוצע 53±18 שנים) בין השנים 1996-2004. בכל החולים התקבלה תוצאה חיובית בתרבית דם שנלקחה 3 שבועות לפני הניתוח ונמצאו בהם עדויות לאנדוקרדיטיס במהלך הניתוח. הפתוגנים השכיחים שנתגלו היו staphylococci ו-streptococci. כל החולים סבלו מאי-ספיקה (MR) מתונה עד חמורה של המסתם. המעקב אחר החולים נמשך לאורך תקופה של 38±19 חודשים בממוצע.

שיעור התמותה בשל הניתוח עמד על ערך של 2.4% (חולה אחד). במהלך תקופת המעקב לא דווח על מקרים של השנות הזיהום. בחולה אחד התפתחה MR חמורה והוא עבר החלפה של המסתם ובחולה אחד הופיעה MR בדרגת חומרה בינונית. עוד דווח על שני מקרים של תמותה מאוחרת, שניהם בשל סיבות שאינן קשורות לתיפקוד הלב.

שיעורי המניעה של הישנות MR מדרגת חומרה בינונית עד חמורה, של צורך בניתוח חוזר ושיעור ההשרדות עמדו על ערכים של 94±4%, 97±3% ו-93±5%, בהתאמה, במהלך 5 שנים. בהערכת הא.ק.ג. האחרונה שנערכה, נמצאו ערכי קוטר הפרוזדור השמאלי, קוטר החדר השמאלי בסוף הדיאסטולה, וקוטר ה-MV נמוכים באופן מובהק סטטיסטית בהשוואה לערכים שנמדדו לפני הניתוח (p < 0.05).

החוקרים מסכמים כי יש לעשות כל מאמץ לתיקון המסתם המיטראלי בעת הצורך ולבצע החלפה של המסתם רק במקרים שבהם התיקון איננו אפשרי.

לתקציר הידיעה