מחקר שפורסם לאחרונה מוצא כי ערך צריכת השיא של חמצן (peak VO2) יכול לשמש בחיזוי תמותה בחולים הסובלים מכשל לב, גם במידה והם מטופלים באמצעות חסמי ביתא.
ערך ה-peak VO2 מהווה חזאי חזק של התמותה ומשמש באופן שכיח בהערכת מצבם של חולים לאחר השתלת לב. מתן טיפול באמצעות חסמי ביתא מפחית את שיעור התמותה בקרב חולים הסובלים מכשל לב, מבלי להשפיע על ערך ה-peak VO2, דבר המעלה את החשד כי ערך זה איננו מתאים יותר כאינדיקטור פרוגנוסטי בחולים אלה.
החוקרים ערכו ניתוח פרוספקטיבי של מידע שנאסף אודות 2105 חולים שהגיעו לבדיקות תיפקוד לב-ריאות, בנוגע לשיעור התמותה ולהופעת צורך בהשתלה. החולים שטופלו באמצעות חסמי ביתא היו צעירים יותר, נמצאה בהם סבירות גבוהה יותר למחלה כלילית, ונמצא בהם ערך EF גבוה יותר בממוצע, אך ערך ה-peak VO2 בהם לא נמצא שונה.
במהלך תקופת מעקב ממוצעת בת 3.5 שנים התרחשו 555 מקרי מוות (26%) ו-194 השתלות (9%). ערך ה-peak VO2 נמצא חזאי לתמותה, ללא תלות בשימוש בחסמי ביתא בחולים; כשירידה בשיעור של 1mL·kg-1·min-1 גוררת ערך HR של 1.13 (95%CI 1.09-1.17, ערך P<0.0001) בחולים שאינם מטופלים באמצעות חסמי ביתא, ושל 1.12 (95%CI 1.18-1.36, ערך P<0.0001) בחולים המטופלים באמצעות חסמי ביתא.
ממצאים דומים נתקבלו כאשר התייחסו החוקרים לפטירה או להשתלת לב כאל נקודות סיום במחקר. השימוש בחסמי ביתא נקשר לתוצאה טובה יותר עד שערכי ה-peak VO2 הפכו נמוכים מאוד (כ-10mL·kg-1·min-1) שבהם לא נצפתה השפעה על שיעורי ההישרדות.
החוקרים מסיקים כי ערך ה-peak VO2 עשוי לשמש כחזאי להישרדותם של חולים הסובלים מכשל לב, גם במידה והם מטופלים באמצעות חסמי ביתא. החוקרים טוענים כי בשל שיעור ההישרדות המשופר בנטילת חסמי ביתא, יש לבחון מחדש את ערך נקודת החיתוך של 14mL·kg-1·min-1 בהפניית חולים אלה להשתלה, ולקבוע ערך נקודת חיתוך נמוך יותר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!