במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Cardiovascular Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולי סוכרת עם מחלה כלילית תלת-כלית, ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים ללא שימוש במכונת לב-ריאה הינה פרוצדורה בטוחה עם שיעור נמוך של אירועים מוחיים וסיבוכים נשימתיים, לצד שיעורים דומים של אוטם לבבי, כשל כלייתי ותמותה, בהשוואה להשלמת הפרוצדורה תוך חיבור למכונת לב-ריאה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר ליתרונות וסכנות ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים תוך חיבור למכונת לב-ריאה, או ללא חיבור למכונת לב-ריאה, בחולי סוכרת. לאור זאת, הם בחנו את התוצאות הקליניות המוקדמות של פרוצדורות ללא חיבור או עם חיבור למכונת לב-ריאה בחולי סוכרת עם מחלה כלילית תלת-כלית.
החוקרים השלימו ניתוח רטרוספקטיבי של נתונים קליניים אודות 548 חולי סוכרת עם מחלת עורקים כלילית תלת-כלית שעברו ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים בין ינואר 2016 ועד יוני 2020. על-מנת לתקן להבדלים במאפייני הבסיס בין חולים בזרוע ניתוח ללא מכונת לב-ריאה לעומת ניתוח עם מכונת לב-ריאה, הם השלימו ניתוח מתוקן (Propensity Score Matching) ולאחר התאמה ביחס 1:1 הם בחרו 187 זוגות של חולים להשוואה נוספת של התוצאות במהלך 30 הימים הראשונים לאחר הניתוח.
לאחר ההתאמה בין הקבוצות, מאפייני החולים לפני-ניתוח היו דומים בשתי הקבוצות. בקרב חולים לאחר ניתוח מעקפים ללא שימוש במכונת לב-ריאה תועדו שיעורי היארעות גבוהים יותר של רה-וסקולריזציה לא-מלאה (27.3% לעומת 14.4%, p=0.002), בהשוואה לחולים שנותחו תוך חיבור למכונת לב-ריאה.
החוקרים לא זיהו הבדלים בשיעורי התמותה בתוך 30 ימים בין שתי הקבוצות התואמות (1.1% לעומת 3.7%, P=0.174).
מהנתונים עולה כי ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים תוך חיבור למכונת לב-ריאה לווה בסיכון נמוך יותר לכשל נשימתי או זיהום (2.1% לעומת 7.0%, p=0.025), שיעור נמוך יותר של אירוע מוחי לאחר-ניתוח (1.1% לעומת 4.8%, p=0.032) וצור בסיוע נשימתי לפרק זמן קצר יותר לאחר הניתוח (35.8 לעומת 50.9, p=0.005).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בבטיחות ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים ללא חיבור למכונת לב ריאה בחולי סוכרת עם מחלה כלילית תלת-כלית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!