התועלת של התערבות כלילית מילעורית לטיפול בחסימה כרונית מלאה של עורקים כליליים (JAMA Netw Open)

התערבות כלילית מילעורית לטיפול בחסימה כלילית מלאה הובילה לשיפור בתסמיני אנגינה ובאיכות החיים של החולים, בהשוואה לתסמינים ואיכות החיים של חולים עם חסימה כרונית מלאה של עורק כלילי בהם ההתערבות הכלילית נכשלה או אלו שטופלו תרופתית בלבד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מרבית החולים עם חסימה מלאה כרונית מקבלים טיפול תרופתי אופטימאלי במטרה להקל על תסמיני אנגינה ולהביא לשיפור בתוצאות הקליניות. העדר עדויות מוצקות מהווה את המכשול העיקרי לאימוץ גישת טיפול רחבה יותר בחולים אלו שאינם מגיבים לטיפול תרופתי אופטימלי.

הסקירה הנוכחית כללה שבעה מחקרים פרוספקטיביים, מהם שלושה מחקרים אקראיים וארבעה מחקרים תצפיתיים, אשר כלל 2,500 חולים עם חסימה כרונית מלאה עם דיווח על תוצאי איכות החיים לפי שאלון SAQ (או Seattle Angina Questionnaire), הכולל גם נתונים אודות אנגינה ומגבלה גופנית.

התוצאים בקרב חולים לאחר התערבות כלילית מוצלחת לטיפול בחסימה כרונית מלאה נבחנו אל מול התוצאות של התערבות כלילית שלא צלחה או אל מול טיפול תרופתי אופטימאלי ללא ניסיון רה-וסקולריזציה. התוצא העיקרי היה תדירות אנגינה לפי שאלון SAQ.

מהנתונים מחמישה מחקרים עולה שיפור מובהק סטטיסטית בקבוצת החולים לאחר התערבות כלילית מילעורית מוצלחת לטיפול בחסימה כרונית מלאה בהיקף של 12.9 נקודות (רווח בר-סמך 95% של 7.1-19.8) בסקר עם הבדל ממוצע מתוקנן של 0.54 (רווח בר-סמך 95% של 0.21-0.92) לעומת חולים ללא התערבות כלילית מילעורית מוצלחת לטיפול בחסימה כרונית מלאה.

מניתוח הנתונים עלה כי התוצאות לא היו שונות בחלוקה לפי גיל, מין או טיפול בתרופות דוגמת חסמי תעלות סידן, חסמי ביתא וניטראטים.

החוקרים מדווחים על שיפור נלווה באיכות החיים של החולים בהיקף של 14.9 נקודות (רווח בר-סמך 95% של 7.7-22.5) עם הבדל ממוצע מתוקנן של .41 (רווח בר-סמך 95% של 0.25-0.61) ושיפור של 9.7 נקודות במדדי מגבלה גופנית (רווח בר-סמך 95% של 3.5-16.2) עם הבדל ממוצע מתוקנן של 0.42 (רווח בר-סמך 95% של 0.24-0.55).

החוקרים מסכמים וכותבים כי השיפור בתסמינים ובאיכות החיים של חולים לאחר התערבות כלילית מילעורית לטיפול בחסימה כרונית ומלאה של העורק הכלילי עשוי לסייע לרופאים הדנים ביתרונות האפשריים של פרוצדורות אלו לפני החלטה על גישת הטיפול.

JAMA Netw Open, July 2020

לידיעה במדסקייפ

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן