במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים משבדיה על תוצאות מחקר חדש להשוואת התערבות כלילית מילעורית לעומת ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים לטיפול במחלה של העורק הכלילי השמאלי הראשי, מהן עולה יתרון לניתוח מעקפים באוכלוסיית חולים זו עם שיעור נמוך יותר של סיבוכים או תמותה.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את התוצאות לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים או התערבות כלילית מילעורית לטיפול בחולים עם מחלה של העורק הכלילי השמאלי הראשי.
מרשם SWEDEHEART (או Swedish Web-system for Enhancement and Development of Evidence-based care in Heart disease Evaluated According to Recommended Therapies) כולל את כל החולים המופנים לצנתור כלילי בשבדיה. בתקופה שבין תחילת שנת 2005 ועד סוף שנת 2015 אובחנו 11,137 חולים עם מחלה של העורק הכלילי השמאלי הראשי שעברו ניתוח מעקפים (9,364 חולים) או התערבות כלילית מילעורית (1,773 חולים).
חולים שהופנו להתערבות כלילית מילעורית היו מבוגרים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של מחלות רקע, אך שכיחות נמוכה יותר של מחלה כלילית תלת-כלית.
לאחר תקנון לערפלנים ידועים מצאו החוקרים כי בקרב חולים לאחר התערבות כלילית מילעורית תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר, בהשוואה לחולים לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים (יחס סיכון של 2.0, רווח בר-סמך 95% של 1.5-2.7).
התערבות כלילית מילעורית לוותה בשיעורי היארעות גבוהים יותר של סיבוכים קרדיווסקולאריים וצרברווסקולאריים מג’וריים (תמותה, אוטם לבבי, אירוע מוחי, או רה-וסקולריזציה חדשה) בהשוואה לניתוח מעקפים של העורקים הכליליים (יחס סיכון של 2.8, רווח בר-סמך 95% של 1.8-4.5).
מניתוח משך ההישרדות עלה כי ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים בחולים עם מחלה של העורק הכלילי השמאלי הראשי ואבחנה של סוכרת לוו בחציון הישרדות ארוך יותר ב-3.6 שנים (רווח בר-סמך 95% של 3.3-4.0), בהשוואה להתערבות כלילית מילעורית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי במחקר הלא-אקראי הנוכחי, ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים בחולים עם מחלה של העורק הכלילי השמאלי הראשי לווה בשיעורים נמוכים יותר של סיבוכים קרדיווסקולאריים וצרברווסקולאריים ובשיעורי תמותה נמוכים יותר, בהשוואה להתערבות כלילית מילעורית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!