מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Cardiology עולה קשר בין ריכוז המוגלובין לפני ניתוח ובין הסיכון לתמותה באשפוז עם הבדלים בין גברים ונשים. מהנתונים עולה כי אין מדובר בקורלציה ליניארית בחולים ללא-אנמיה, כאשר הן רמות המוגלובין גבוהות והן רמות נמוכות מלוות בסיכון מוגבר לתמותה לאחר הניתוח.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רמות המוגלובין לפני ניתוח מנבאות את שיעורי התמותה באשפוז ובטווח הביניים בחולים לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. עם זאת, קיימת מחלוקת באשר להבדלים בסיכון לאורך הספקטרום של רמות המוגלובין והגדלים מגדריים.
החוקרים השלימו מחקר חתך שכלל נתונים ממרכז הלב בטהרן והתמקד במטופלים ללא אנמיה שעברו ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקורלציה הספציפית למגדר בין תמותה באשפוז, לאחר שישה חודשים ולאחר שנה אחת ובין רמות המוגלובין תקינות.
מדגם המחקר כלל 13,557 חולים שנותחו בין השנים 2005 ו-2016., מבין אלו, 134 חולים הלכו לעולמם במהלך האשפוז.
מהנתונים עולה כי ריכוז המוגלובין בדם טרם הניתוח היה נמוך יותר משמעותית בקרב חולים שהלכו לעולמם במהלך האשפוז. יתרה מזאת, בקרב אלו שהלכו לעולמם תועדו שיעורים גבוהים יותר משמעותית של סוכרת ויתר לחץ דם, לצד מקטע פליטה נמוך יותר.
הקורלציה בין רמות המוגלובין ובין התמותה באשפוז הייתה כמעט בצורת U. מבחינה כמותית, ריכוז המוגלובין של 15.62 גרם/ד”ל ומעלה וריכוז המוגלובין של 13.25 גרם/ד”ל ומטה בגברים נטו להיות מלווים בסיכון גבוה יותר לתמותה באשפוז. בנשים, ריכוז המוגלובין של 14.92 גרם/ד”ל ומעלה ו-13.4 גרם/”ל ומטה לוו בסיכון מוגבר לתמותה באשפוז.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על החשיבות הפרוגנוסטית של ריכוז המוגלובין בדם לפני ניתוח מעקפים. במטופלים ללא אנמיה הקשר בין ריכוז המוגלובין ובין התמותה לא היה ליניארי, כאשר הן רמות גבוהות והן רמות נמוכות לוו בסיכון מוגבר לתמותה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחברדב ויקטור שמעון
28.3.2023לגמרי לא אמין.
התמותה כביכול 134 מתוך 13557 = 0.9% שהיא הכי נמוכה בעולם.
לא מאמין לאף מילה.
מערכת האתר
29.3.2023הממצא של המחקר הוא שהסיכון היחסי עולה משמעותית כאשר הרמות הן מעל או מתחת לאינטרוול מסוים, וזה שהתוצאה הכוללת של משתתפי המחקר מציגה אחוז תמותה נמוך - לא רלוונטי ולכן נראה שכדאי להאמין ...