המחקר חדש CAST-HF שהוצג במפגש השנתי של האגודה האירופית לניתוחי לב-חזה(EACTS) 2022 מראה שבחולים לאחר ניתוח מעקפים (CABG) עקב קרדיומיופתיה איסכמית, טיפול נלווה בגלי הלם לב (SWT) שיפר מקטע הפליטה של החדר השמאלי (LVEF). המחקר חילק באקראי 63 מטופלים, בגילאי 21-90, תחת טיפול רפואי אופטימלי עם LVEF של 40% בבדיקת MRI לבבי לטיפול ב-SWT או טיפול דמה לאחר CABG. 33החולים בקבוצת ההתערבות הפעילה קיבלו SWT 0.38 מ”ל/מ”ר, 3 הרץ במהלך הניתוח.
לא נכללו במחקר חולים לאחר אוטם חריף, הלם קרדיוגני ואם הייתה להם מחלת מסתמים נלווית. הגיל הממוצע של החולים היה כ-64 בשתי הקבוצות; כאשר בקבוצת ה-SWT היו חמש נשים ובקבוצת הביקורת שתיים. 39.3% מקבוצת ה-SWT ו-60% מקבוצת הביקורת היו חולים בסוכרת; יתר לחץ דם היה קיים ב-96.7% בקבוצת ה-SWT לעומת 83.3% בטיפול הדמה; ומחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) ב-15.1% לעומת 23.3%. LVEF הבסיסי היה 31.48% ו-30.67%, בהתאמה. התוצאים העיקריים היו שיפור ב-LVEF לאחר שנה והתרחשות של תופעות לוואי חמורות.
לאחר 180 ימים, LVEF השתפר בממוצע של 10.36% מהבסיס בקבוצת ה-SWT וב-5.39% בקבוצת טיפול הדמה. לאחר 360 ימים, שיפורים ממוצעים מקבילים היו 11.96% עבור SWT ו-6.61% עבור קבוצת הביקורת. נפח סוף סיסטולי של חדר שמאל (LVESV) באינדקס לשטח הגוף לאחר 180 ימים (62.1 לעומת 74.4 מ”ל/מ”מ; P = .076) ו-360 ימים (55.7 לעומת 69.5 מ”ל/מ”מ; P = .124) הראו תהליך רה מודלינג עם SWT בהשוואה לטיפול מדומה, דיווח החוקר הראשי ל-Medscape. תוצאות דומות נראו עבור נפח סוף דיאסטולי (LVEDV) לאחר 180 ימים (104.6 מול 115.1 מ”ל/דקה; P = .231) ו-360 ימים (96.1 מול 110.2 מ”ל לדקה; P = 0.124). בנוסף, לאחר 360 ימים, מרחק הליכה ב-6 דקות השתפר בממוצע של 127.3 מ’ בקבוצת ה-SWT לעומת 60.6 מ’ בקבוצת הביקורת.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!