במאמר שפורסם בכתב העת PLoS One מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נפח טסיות ממוצע (Mean Platelet Volume, או MPV) לפני פרוצדורת TAVR (Transcatheter Aortic Valve Replacement) הינו מנבא בלתי-תלוי של הסיכון לדימום מג’ורי או מסכן חיים שנה לאחר הפרוצדורה, ללא תלות בהיקף עיכוב הטסיות והפרעות בקרישת הדם.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לדימום לאחר TAVR חשיבות פרוגנוסטית רבה. כעת הם ביקשו לבחון את ההשפעה של ריכוז MPV על אירועי דמם לאחר פרוצדורת TAVR.
המחקר כלל חולים שעברו TAVR בין פברואר 2010 ועד מאי 2019. ריכוז MPV סווג לשתי קטגוריות: נמוך (עד 10 fL) וגבוה (מעל 10 fL). התוצא העיקרי של המחקר היה הופעת סיבוכי דמם מג’ורי או מסכן חיים לאחר שנה אחת מהפרוצדורה.
מדגם המחקר כלל 1,111 חולים, מהם 398 חולים (35.8%) עם MPV נמוך ו-713 חולים (64.2%) עם MPV גבוה. שיעור אירועי דמם מג’ורי או מסכן חיים לאחר שנה אחת היה גבוה יותר בחולים עם MPV נמוך, בהשוואה לחולים עם MPV גבוה (22.9% לעומת 17.7%, בהתאמה; P=0.034).
החוקרים מדווחים כי ריכוז MPV נמוך לווה בסיכון מוגבר לסיבוכים באתר הגישה הוסקולארית (36.2% לעומת 28.9%, p=0.012), אירועי דמם מג’ורי בתוך 30 ימים (15.6% לעומת 9.4%, p<0.01) וקבלת למעלה משתי מנות דם (23.9% לעומת 17.5%, p=0.01).
מהנתונים עולה כי לא הייתה השפעה לריכוז MPV טרם הניתוח על שיעורי התמותה מכל-סיבה, תמותה עקב מחלות לב וכלי דם ואירועים איסכמיים (אוטם לבבי ואירוע מוחי).
מניתוח רב-משתני עלה כי ריכוז המוגלובין לפני הפרוצדורה (יחס סיכון של 0.84, P=0.001) וריכוז MPV נמוך לפני TAVR (יחס סיכון של 1.64, p=0.005) הינם מנבאים של אירועי דמם מג’ורי או מסכן חיים שנה אחת לאחר פרוצדורת TAVR.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ריכוז MPV הינו מנבא בלתי-תלוי של הסיכון לדימום מג’ורי או מסכן חיים שנה אחת לאחר פרוצדורת TAVR.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!