במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מתן עירוי Dexmedetomidine לא הפחית את שיעורי היארעות להפרעות קצב ממקור עלייתי או דליריום לאחר ניתוח לבבי.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים קבוע אם טיפול ב- Dexmedetomidine עשוי להפחית היארעות הופעה חדשה של פרפור פרוזדורים והיארעות דליריום. הם השלימו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שנערך בשישה בתי חולים בארצות הברית. כל המשתתפים לאחר ניתוח לבבי עם מעקף לב-ריאה נכללו במחקר וחולקו באקראי ביחס 1:1 לטיפול ב- Dexmedetomidine או פלסבו.
המשתתפים במחקר טופלו בעירוי Dexmedetomidine או סליין שהחל לפני החתך הניתוחית ובקצב של 0.1 מק”ג/ק”ג/שעה ולאחר מען הועלה ל-0.2 מק”ג/ק”ג/שעה בתום המעקף ולאחר הניתוח הועלה הקצב ל-0.4 מק”ג/ק”ג/שעה, אשר נשמר לאורך 24 שעות. התוצאים העיקריים כללו אירועי פרפור פרוזדורים ודליריום בין האשפוז ליחידת טיפול נמרץ ועד לאחר 5 ימים מהניתוח או טרם מועד השחרור מבית החולים.
מדגם המחקר כלל 798 חולים, אך המחקר הופסק לאחר ניתוח הביניים המתוכנן האחרון. מבין 798 חולים שחולקו באקראי, החוקרים בחנו את הנתונים אודות 794 חולים, כולל 400 חולים בקבוצת הטיפול ב- Dexmedetomidine ו-398 נכללו בקבוצת הפלסבו.
היארעות פרפור פרוזדורים עמדה על 30% ב-397 החולים בקבוצת הטיפול ב- Dexmedetomidine ועל 34% בקבוצת הפלסבו, כאשר ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית. בדומה, היארעות דליריום לא הייתה שונה באופן מובהק סטטיסטית בין שתי הקבוצות, כאשר שיעור המקרים עמד על 12% בקבוצת הפלסבו, לעומת 17% בקבוצת ההתערבות.
תוצאי הבטיחות כללו ברדיקרדיה בעלת חשיבות קלינית ותת לחץ דם, אוטם לבבי, אירוע מוחי, זיהום באתר ניתוח, תסחיף ריאתי, פקקת ורידים עמוקים ותמותה. שיעור האירועים החריגים החמורים עמד על 5% מהמטופלים ב- Dexmedetomidine ועל 2% מאלו בקבוצת הפלסבו.
החוקרים מסכמים וכותבים כי אין מקום למתן עירוי Dexmedetomidine להפחתת פרפור פרוזדורים או דליריום בחולים לאחר ניתוח לבבי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!