מנתונים שפורסמו בכתב העת JACC: Cardiovascular Interventions עולה כי פרוצדורת TAVR (Transcatheter Aortic Valve Replacement) הינה אפשרות טיפול חשובה בחולים הפונים לטיפול רפואי עם היצרות מסתם וותין והלם קרדיוגני אקוטי. עם זאת, למרות שיעורי ההצלחה הגבוהים של הפרוצדורה, החולים עדיין בסיכון גבוה לתמותה, אשר תלויה בעיקר בחומרת ההלם סביב ההתערבות.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את המגמות והתוצאות של פרוצדורת TAVR בחולים שפנו בתמונה של הלם קרדיוגני לפני ההתערבות. לצורך כך, נאספו נתונים דמוגרפיים, מידע אודות מאפייני הפרוצדורה והתוצאות הקליניות בחולים בארצות הברית שהופנו לפרוצדורת TAVR לאחר התפתחות הלם קרדיוגני.
החוקרים אספו נתונים ממאגר STS/ACC TVT (Society of Thoracic Surgeons and the American College of Cardiology Transcatheter Valve Therapy) וכן ממאגר Centers for Medicare & Medicaid Services לזיהוי חולים בין 2014-2017 שפנו בתמונה של הלם קרדיוגני לפני TAVR בהשוואה לחולים בסיכון גבוה שלא פנו בתמונה של הלם קרדיוגני. התוצא העיקרי היה שיעורי התמותה לאחר 30 ימים ותוצאים משניים כללו את שיעור סיבוכי הפרוצדורה לאחר 30 ימים.
מהנתונים עולה כי 4.1% מאוכלוסיית החולים שהופנו ל-TAVR התייצגו עם הלם קרדיוגני. סך כולל של 2,220 חולים עם הלם קרדיוגני חד הופנו ל-TAVR (חציון מדד STS של 9.8) ונבחנו אל מול 12,851 חולים בסיכון גבוה (חציון מדד STS של 10.2).
מהנתונים עולה קשר בין הלם קרדיוגני ובין שיעורי תמותה גבוהים יותר לאחר 30 ימים (19.1% לעומת 4.9%) ושיעור גבוה יותר של סיבוכים.
שיעורי ההצלחה הכוללים של פרוצדורת TAVR היו גבוהים ולא זוהה קשר בין העדר סיבוכים מג’וריים לאחר 30 ימים ובין ירידה בולטת בשיעורי התמותה לאחר 30 ימים. הסיכון לתמותה עקב הלם קרדיוגני חד לפני TAVR נקשר באופן מובהק עם דרגת ההלם טרם הפרוצדורה.
מהנתונים עולה כי שיעורי התמותה של חולים עם הלם קרדיוגני חד על-רקע היצרות מסתם וותין הם גבוהים, גם אם השתפרו מעט בעקבות פרוצדורת TAVR. נראה כי הסיכון לתמותה במקרים אלו היה תלוי בעיקר בחומרת ההלם הקרדיוגני ולא נקשר עם סיבוכים הקשורים לפרוצדורת TAVR.
J Am Coll Cardiol Intv. 2020;13:1314-1325
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!