המדריך לבדיקות להערכת סידן בעורקים כליליים (מתוך MedPage Today)

בשנים האחרונות פורסמו נתונים רבים אודות בדיקות להערכת סידן בעורקים הכליליים (Coronary Artery Calcium, או CAC), בדיקה אשר זכתה לתמיכת האיגודים המובילים בשנת 2018. כעת ד”ר אנתוני פירסון, קרדיולוג בעובד בבית חולים בסיינט לואיס פרסם מאמר דעה בו תיאר את בדיקות אלו.

לדבריו, הרציונל בביצוע בדיקת CAC הוא לזהות טרשת עורקים תת-קלינית, כך ניתן לזהות נגע טרשתי עוד לפני קרע של הנגע והתפתחות התקף לב או אירוע מוחי. בדיקת אולטרה-סאונד של עורקי התרדמה הינה כלי דומה להערכה זו ולמעשה בדיקת סקר של כלי הדם הינה כלי מדויק, לא-מזיק ולא-כואב להערכת טרשת עורקים תת-קלינית.

ד”ר פירסון כותב כי הוא נוהג לטפל באספירין במינון נמוך בנבדקים ללא אירוע קליני אך עם נגע טרשתי משמעותי בעורקי התרדמה, מדד CAC גבוה, או עדות לנגע טרשתי באבי העורקים או בעורקים היקפיים אשר זוהתה בבדיקת CT או אולטרה-סאונד מסיבה אחרת.

בדיקת CAC עשויה לשמש כלי מצוין לסיווג טוב יותר של הסיכון להתקפי לב ואירועים מוחיים ולסייע לקבוע את הצורך בסטטינים או שינוי אגרסיבי של אורחות החיים. הדבר חשוב במיוחד במקרים בהם יש הסתייגויות רבות מפני טיפול בסטטינים או עבור מטופלים המתלבטים בנוגע לטיפול. למרות ש-CAC דומה במידה מסוימת לבדיקת ממוגרפיה (בשני המקרים בדיקת הסקר מבוססת על מנת קרינה נמוכה), CAC אינו מקביל לממוגרפיה של הלב כפי שטענו בעבר.

בסוף שנת 2018, בדיקת CAC אומצה בהנחיות המובילות בעולם הקרדיולוגיה, כולל הנחיות ה-AHA/ACC לטיפול בשומנים בדם, שם ניתן דגש לבדיקת CAC בהליכי קבלת החלטות לטיפול בחולים בסיכון בינוני. באלו בגילאי 40-75 שנים, ללא מחלה טרשתית ידועה עם סיכון לאירוע מוחי והתקף לב בתוך עשר שנים בטווח 7.5%-20% (סיכון בינוני), מציעים לשקול השלמת בדיקת CAC. במידה והמדד אפסי, אזי לרוב אין צורך בסטטינים. במידה והמדד מעל 100 ו/או מעל אחוזון 75, אזי יש להתחיל בטיפול בסטטינים.

ד”ר פירסון מקווה כי בקרוב חברות הביטוח יתחילו לכסות בדיקות CAC. במידה ומעוניינים לנקוט פעולה בכל הנוגע לבריאות הלב וכלי הדם, מומלץ להתייעץ עם הרופא ולשאול אם בדיקה להערכת CAC צפויה לסייע בכך. מחקר בו תיערך השוואה של תוצאות טיפול בהנחיית CAC, אל מול טיפול שאינו מבוסס על CAC צפוי לתרום להבנת הנושא, עשוי להיות מעניין מאוד. עם זאת, מחקר כזה לא צפוי להיות מושלם בשנים הקרובות.

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן