התועלת של מנת העמסה של Atorvastatin לפני התערבות כלילית מילעורית בחולים עם תסמונת כלילית חדה (European Heart Journal)

ממצאים חדשים תומכים במתן מנת העמסה של Atorvastatin (ליפיטור) טרם התערבות כלילית מילעורית בחולים עם תסמונת כלילית חדה. מתוצאות מטה האנליזה, אשר פורסמו בכתב העת European Heart Journal, עולה כי טיפול זה הפחית משמעותית אירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסיית חולים זו.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר לתועלת של מנת העמסה של Atorvastatin (80 מ”ג) בכל הנוגע להפחתת סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים עם תסמונת כלילית חדה. לאור זאת, הם ביקשו לבחון את הנושא במסגרת מטה-אנליזה.

החוקרים התמקדו במחקרים אקראיים ומבוקרים להשוואת מנת העמסה של Atorvastatin לעומת קבוצת ביקורת, בחולים עם תסמונת כלילית חדה, אשר הופנו להתערבות כלילית מילעורית. החיפוש הוביל לזיהוי 13 מחקרים, אשר כללו 22,095 חולים; מבין אלו, 11,214 חולים (50.7%) טופלו במנת העמסה של Atorvastatin במינון 80 מ”ג.

בהשוואה לקבוצת הביקורת, בקרב אלו שטופלו במנת העמסה של Atorvastatin תועדה סיכון נמוך יותר משמעותית לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (סיכון יחסי של 0.66, רווח בר-סמך 95% של 0.54-0.80), אוטם לבבי (סיכון יחסי של 0.61; רווח בר-סמך 95% של 0.46-0.80), רה-וסקולריזציה (סיכון יחסי של 0.76; רווח בר-סמך 95% של 0.69-0.83) ואירועים מוחיים (סיכון יחסי של 0.69; רווח בר-סמך 95% של 0.49-0.96). החוקרים לא זיהו הבדלים בין שתי הקבוצות בשיעורי התמותה או אשפוזים חוזרים.

בניתוח לפי תתי-קבוצות, הטיפול ב-Atorvastatin עדיין הפחית משמעותית את שיעור האירועים הקרדיווסקולאריים המג’וריים (סיכון יחסי של 0.57; רווח בר-סמך 95% של 0.39-0.85) ואוטמים לבביים (סיכון יחסי של 0.61, רווח בר-סמך 95% של 0.42-0.89) בתוך 30 ימים.

יתרה מזאת, הטיפול ב-Atorvastatin עדיין הפחית משמעותית סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (סיכון יחסי של 0.70, רווח בר-סמך 95% של 0.55-0.89), אוטמים לבביים (סיכון יחסי של 0.58; רווח בר-סמך 95% של 0.36-0.95) ורה-וסקולריזציה (סיכון יחסי של 0.76; רווח בר-סמך 95% של 0.69-0.84) לאחר למעלה מ-30 ימים.

החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בשיעורי התמותה או אירועים מוחיים בתוך 30 ימים או לאחר למעלה מ-30 ימים.

לסיכום, ממצאי הסקירה תומכים במתן מנת העמסה של Atorvastatin טרם התערבות כלילית מילעורית בחולים עם תסמונת כלילית חדה, לאור עדויות לירידה משמעותית בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים.

European Heart Journal, 3 January, 2019

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן