הזרקת תמיסה המכילה טלק לחלל הפלאורלי מקלה על הנשימה בחולים עם תפליט פלאורלי ממאיר, המטופלים בצנתר IPC (Indwelling Pleural Catheter), כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אפריל בכתב העת New England Journal of Medicine.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים אם הזרקת טלק באמצעות IPC הינה גישה יעילה יותר לפלאורודזיס, בהשוואה לשימוש בצנתר IPC בלבד.
במהלך תקופה של ארבע שנים החוקרים גייסו חולים עם תפליט פלאורלי ממאיר מ-18 מרכזים ברחבי בריטניה. לאחר הכנסת הצנתר בוצע ניקוז קבוע על-בסיס ביקורים אמבולטורים. במידה ולא הייתה עדות לכליאת ריאה משמעותית (ריאה לא מתפשטת) לאחר עשרה ימים, החולים חולקו באקראי להזרקת 4 גרם של טלק או פלסבו דרך הצנתר. המעקב ארך 70 ימים והתוצא העיקרי היה פלאורודזיס מוצלח 35 ימים לאחר ההקצאה האקראית.
החוקרים הצליחו להגיע ליעד הקצאה אקראית של 154 חולים לאחר שגויסו 584 חולים. לאחר 35 ימים, ב-30 מבין 69 החולים (43%) בקבוצת הטיפול בטלק תועדה פלאורודזיס מוצלחת, בהשוואה ל-16 מבין 70 (23%) חולים בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 2.20). לא תועדו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בגודל התפליט ומורכבותו, מספר ימי אשפוז, תמותה, או מספר אירועים חריגים. בקבוצת ההתערבות לא תועדה עליה משמעותית במקרי חסימת הצנתר הפלאורלי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים ללא כליאת ריאה משמעותית, מתן אמבולטורי של טלק דרך צנתר פלאורלי לטיפול בתפליט פלאורלי ממאיר הובילה לסיכויי פלאורודזיס גבוהים יותר לאחר 35 ימים, בהשוואה לטיפול בצנתר פלאורלי בלבד, ללא השפעות מזיקות.
N Engl J Med 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!