במבוגרים שעברו דום לב בבית החולים ושוחררו, כמעט 60% נותרו בחיים כעבור שנה, ושיעור ההשרדות לאחר שלוש שנים היה דומה לשיעור ההשרדות במטופלים עם אי ספיקת לב. שיעורי ההשרדות והאשפוז מחדש הושפעו מהמאפיינים הדמוגרפיים של המטופלים, וכן ממצבם הנוירולוגי בעת השחרור מבית החולים.

החוקרים בחנו מה היו שיעורי ההשרדות בטווח הארוך ושיעורי האשפוז מחדש בקרב קשישים ששרדו דום לב בבית החולים, וכן האם התוצאות הללו הושפעו בהתאם למאפיינים דמוגרפיים שונים או נוירולוגיים בעת השחרור מבית החולים.  המידע שאספו הגיע ממרשם לאומי של תיקי מטופלים בעלי ביטוח מדיקייר שעברו דום לב, בו זיהו קרוב ל-7000 מבוגרים בני 65 ומעלה ששוחררו מבית החולים לאחר שקיבלו שם דום לב (ושרדו), בין השנים 2000-2008. החוקרים ניסו למצוא גורמים מנבאים להשרדות לאחר שנה או לאשפוז מחדש בבית החולים.

כשנה לאחר ששוחררו מבית החולים, קרוב ל-60% שרדו וכ-34% מהם לא הזדקקו לאשפוז מחדש בבית החולים. שיעור הסיכון המותאם, לאחר כשנה, היה נמוך יותר בגילאים המבוגרים יותר דווקא, לעומת הצעירים מבין המשתתפים (63.7%, 58.6%, ו- 49.7% במשתתפים בני 65 עד 74, 75 עד 84 ו- 85 ומעלה בהתאמה). הסיכון היה נמוך יותר בגברים (58.6% ) מאשר בנשים (60.9%) ובקרב מטופלים ממוצא אפרו-אמריקאי מאשר בלבנים (52.5% מול 60.4% בהתאמה).  הסיכון המותאם להישרדות לאחר שנה היה 72.8% במטופלים שלא סבלו ממוגבלות נוירולוגית בעת השחרור, או שסבלו ממגבלה נוירולוגית קלה, לעומת 61% שסבלו ממגבלה נוירולגית בינונית בעת שחרורם, 42% באלו עם מגבלה נוירולוגית חמורה בעת השחרור, ו-10.2% באלה שהיו בתרדמת או במצב צמח. בנוסף, שיעורי האשפוז מחדש לאחר שנה היו גבוהים יותר בנשים ובאלה שסבלו ממגבלה נוירולוגית חריפה. הבדלים אלה בשיעורי ההשרדות והאשפוז מחדש נשמרו לאורך שנתיים.  לאחר שלוש שנים שיעור הישרדות בקבוצה זו היה דומה לזה של מטופלים שאושפזו עם אי ספיקת לב ושוחררו מבית החולים (43.5% ו-44.9% בהתאמה). 

החוקרים מסכמים כי בקרב מבוגרים שעברו דום לב בבית החולים ושוחררו אחריו, כמעט 60% נותרו בחיים כעבור שנה, ושיעור ההשרדות לאחר שלוש שנים היה דומה לשיעור ההשרדות של חולי אי ספיקת לב. שיעורי ההשרדות והאשפוז מחדש הושפעו ממאפיינים דמוגרפיים של המטופלים וכן מצבם הנוירולוגי בעת השחרור מבית החולים.

לתקציר המחקר

N Engl J Med 2013; 368:1019-1026