האם לפרפור פרוזדורים (atrial fibrillation, AF) קשר לסיכון מוגבר למוות לבבי פתאומי (SCD, sudden cardiac death)? קשר זה נבחן בשני מחקרים מבוססי אוכלוסיה.
ראשון היה מחקר ה- Atherosclerosis Risk in Communities (ARIC) , בו החוקרים ניתחו מידע שנאסף מ-15,439 משתתפים, בני 45-64 בתחילת המחקר, שהיו במעקב מ-1987-1989 עד לסוף 2001. במחקר נוסף, Cardiovascular Health Study, CHS, החוקרים ניתחו מידע מ-5479 משתתפים , בני 65 או יותר בתחילת המחקר, במעקב שנערך בשתי קבוצות, מ-1989-90 ומ-1992-1993 עד לסוף 2006. התוצאה העיקרית שנבחנה היתה מוות לבבי פתאומי לפי אבחון רופא, כלומר מוות פתאומי במצב ללא דופק בשל טכיקרדיה חדרית. תוצאה משנית היתה מוות לבבי לא פתאומי (none-SCD), כלומר מוות ממחלת לב שלא נכללת בקריטריה ל-SCD.
בעזרת מודלים יחסיים העריכו החוקרים את הקשר בין פרפור הפרוזודורים לבין מוות לבבי פתאומי, שהותאם לגורמי סיכון דמוגרפיים ולבביים בתחילת המחקר. במחקר ARIC, ארעו 894 מקרי AF, 269 מקרי מוות פתאומיים(SCD) ו-233 מקרי מוות nSCD במהלך המעקב. שיעור ההיארעות ל-SCD היה 2.89 לכל 1000 שנות אדם עם AF, ו-1.30 לכל 1000 שנות אדם (ללא AF). יחס הסיכונים רב המשתנים של AF ל-SCD היה 3.26 ול-nSCD 2.43. במחקר ה-CHS אירעו 1458 מקרים של AF, 292 מקרי תמותה לבבים פתאומיים ו-581 מקרי nSCD לאורך תקופת המעקב, כ-13 שנים בממוצע. שיעור ההאירעות ל-SCD היה 12 לכל 1000 שנות אדם (עם AF) ו-3.82 לכל 1000 שנות אדם (ללא AF). יחס הסיכונים רב המשתנים של AF ל-SCD היה 2.14 ו- 3.10 ל-nSCD . יחס הסיכונים במטא האנליזה של AF ל-SCD היה 2.47 ו-2.98 עבור nSCD.
החוקרים מסכמים כי היארעות של AF קשורה לעליה בסיכון למוות לבבי פתאומי ולא פתאומי באוכלוסיה הכללית.
JAMA Intern Med. 2013;173(1):29-35
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!