מתוצאות מחקר חדש שפורסם ב-Journal of Clinical Psychiatry עולה כי טיפול בסטטינים לאחר התערבות לבבית מפחית את הסיכון לדיכאון.
לדברי החוקרים, לסטטינים פעילות נוגדת-דלקת ונוגדת-חמצון. הם מצאו כי רמות גבוהות של דלקת מעלות את הסיכון להתפתחות דיכאון. מכאן עולה כי מסלולי החמצון והדלקת משחקים תפקיד בהתפתחות דיכאון.
במחקר הנוכחי עקבו החוקרים אחר 193 חולים שאושפזו בשל אנגיופלסטיה, אוטם לבבי או ניתוח מעקפים כולל 157 (81%) שטופלו בסטטינים בעת השחרור. לשליש מהחולים במדגם הייתה היסטוריה של דיכאון.
החוקרים אספו נתונים אודות דיכאון לאחר 3 ו-9 חודשים, על-בסיס ראיונות מובנים ודיווחים עצמיים.
לאחר תקנון, בקרב משתתפים שדיווחו כי נטלו סטטינים לאחר שלושה חודשים הסיכון לדיסתימה, דיכאון מינורי או דיכאון מג’ורי היה נמוך ב-69%. לאחר תשעה חודשים, טיפול בסטטינים לווה בירידה של 79% בסבירות לדיכאון.
החוקרים טוענים כי ההשפעה הקלינית גבוהה באופן בלתי-צפוי, אך תואמת לפעילות סטטינים כנגד ציטוקינים דלקתיים, שנראה כי משחקים תפקיד אתיולוגי בהתפתחות דיכאון. בנוסף, הם מציינים כי הוכח כי נוגדי-דיכאון קונבנציונאליים מפחיתים עקה חמצונית ורמות ציטוקינים.
החוקרים מאמינים כי למרות מגבלות המחקר, התוצאות מבטיחות ונראה כי תכשירים המפחיתים דלקת ועקה חמצונית עשויים להפחית את הסיכון להתפתחות דיכאון.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!