מחקר חדש מצא, כי רכיבה קבועה באופניים בעוצמה הנבחרת באופן אישי עשויה לענות על המלצות ה-CDC (Centers for Disease Control and Prevention) וה-ACSM (American College of Sports Medicine) לשיפור הבריאות והמלצות ה-ACSM לשיפור הכושר הגופני.
במסגרת המחקר, שמונה עשר אנשים בריאים בגיל העמידה, שלא נהגו לרכב על אופניים לעבודה, עברו שני מבחנים של פעילות גופנית מקסימאלית (MT ו-MT2), במטרה למדוד את קצב הלב המקסימאלי שלהם ואת צריכת החמצן (VO2). MT2 בוצע 24 שבועות לאחר MT.
המשתתפים נתבקשו לרכב לפחות שלוש פעמים בשבוע למקום עבודתם לאורך מרחק של שני ק”מ לכל כיוון לכל הפחות, תוך תיעוד נתוני הרכיבה ביומן. 12 שבועות לאחר ביצוע ה- MT, נערך מבחן שדה, בו המשתתפים נדרשו לרכב למקום עבודתם או ממנו. אותן מדידות שנלקחו במהלך ה-MT, נבדקו שוב כמרקרים של עוצמת האימון הגופני, ובנוסף חושבו ה- Metabolic equivalents (METs) ושריפת האנרגיה.
מן התוצאות עולה, כי העוצמה במהלך מבחן השדה הייתה מעל 75% מהיכולת האאירובית המקסימאלית של המשתתפים. בנוסף, ממוצע ה-MET היה 6.8 (1.9), ושריפת האנרגיה במהלך המבחן הייתה 220 (115) קילוקלוריות או 540 (139) קילוקלוריות/שעה ו-1539 (892) קילוקלוריות/שבוע. באופן לא מפתיע, גברים צרכו באופן משמעותי יותר קלוריות לשעה בהשוואה לנשים.
לסיכום, רכיבה יומית באופניים בעוצמה הנקבעת אישית עונה על המלצות ה-CDC וה-ACSM לשיפור הבריאות ולשיפור סיבולת לב-ריאה. אולם, מאחר והמשתתפים רכבו מהר יותר במהלך מבחן השדה בהשוואה לרכיבה היומית, יש להיזהר בפירוש התוצאות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!