מנתוני מחקר BERENICE שהוצגו במהלך כנס ESMO (European Society for Medical Oncology) עולה כי חסימה כפולה של HER2 עם Pertuzumab (פרג’טה) ו-Trastuzumab (הרספטין) בשילוב עם טיפול כימותרפי ניאו-אדג’וונטי על-בסיס אנתרציקלינים כנגד סרטן שד בשלב מוקדם מלווה בשיעורים נמוכים של אירועים לבביים בעלי חשיבות קלינית.
מחקר BERENICE היה מחקר רב-מרכזי, בתווית-פתוחה, לא-אקראי ולא-השוואתי, בשלב 2, אשר כלל 400 נשים מ-75 מרכזים ב-12 מדינות. כל הנשים אובחנו עם סרטן שד חיובי ל-HER2, מתקדם-מקומית, דלקתי או בשלב מוקדם. בכל המקרים תועד בתחילה מקטע פליטה של חדר שמאל של 55% ומעלה.
הנשים חולקו לשתי משטרי טיפול ניאו-אדג’וונטי בהתאם לבחירת הרופא. קבוצה אחת קיבלה משטר ddAC (Dose-Dense Doxorubicin-Cyclophosphamide) כל שבועיים למשך ארבעה מחזורים ולאחר מכן Paclitaxel כל שבוע למשך 12 מחזורים. הקבוצה השניה קיבלה טפול FEC (5-Fluorouracil, Epirubicin, Cyclophosphamide) כל שלושה שבועות למשך 4 מחזורים ולאחר מכן Docetaxel כל שלושה שבועות למשך 4 מחזורים.
מתן Pertuzumab ו-Trastuzumab הותחל עם התחלת הטפול בטקסנים בשתי הקבוצות. לאחר מכן הנשים נותחו והמשיכו בטפול ב-Pertuzumab/Trastuzumab בלבד למשך 13 מחזורים נוספים.
תוצאי הסיום העיקריים המשולבים כללו את היארעות אי-ספיקת לב עם מדד NYHA של III–IV והיארעות ירידה של 10% ומעלה במקטע הפליטה של חדר שמאל.
הניתוח העיקרי של ממצא המחקר פורסם בשנת 2018 ואז דווח כי שלוש נשים בקבוצת ddAC ואף אחת מאלו במדגם FEC אובחנו עם אי-ספיקת לב. ירידה במקטע הפליטה של חדר שמאל תועדה ב-6.5% ו-2% מהנשים, בהתאמה.
לאחר למעלה מחמש שנים, 1.0-1.5% מהנשים פיתחו אי-ספיקת לב וכ-12-13% הדגימו שינוי משמעותי כלשהו במקטע הפליטה של חדר שמאל. חשוב מכך, לא תועדו סוגיות בטיחות חדשות לאורך המעקב ארוך הטווח.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בבטיחות הלבבית של טיפול משולב לחסימת HER2 עם Pertuzumab ו-Trastuzumab כנגד סרטן שד בשלב מוקדם וחיובי ל-HER2.
מתוך כנס ה-ESMO
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!