לפי מחקר חדש, טיפול כימותרפי אגרסיבי, הכולל אפירוביצין (FARMORUBICIN) וציקלופוספמיד (CYTOXAN) הניתנים יחד עם פילגרסטים (NEUPOGEN) ותמיכה לתאי אב, יכול להיות מועיל יותר מאשר טיפול כימותרפי שגרתי, בנשים הסובלות מסרטן שד עם פרוגנוזה גרועה.

בשנות התשעים, פיתחה קבוצה בראשות ד”ר ראסל בסר, גישה חדשה לטיפול בסרטן שד, שכללה טיפול כימותרפי מוקדם ואגרסיבי, גישה שהוכחה כיעילה ומשתלמת. המחשבה היתה לחסל את תאי הסרטן, לפני שיצליחו לפתח עמידות לתרופות.

במחקר זה החוקרים ביקשו להשוות בין הטיפול האגרסיבי החדשני לבין הטיפול השגרתי בסרטן שד. במחקר השתתפו 344 נשים עם סרטן שד. הנשים הוקצו אקראית ל- 3 מחזורי טיפול באפירוביצין וציקלופוספמיד לאורך 6 שבועות, או ל- 7 מחזורי טיפול בכימותרפיה המבוססת על אנתרציקלין, לאורך 22 שבועות. כל המטופלות התחילו טיפול בטמוקסיפן בתום הטיפול הכימותרפי.

אחרי זמן מעקב ממוצע של 68 חודשים, היתה עדיפות לטיפול האגרסיבי, מבחינת מספר האירועים של חזרת המחלה (86 אירועי חזרה לעומת 102 אירועים) ומבחינת שיעור ההישרדות אחרי 5 שנים (52% לעומת 43%). ההבדל בשיעור הישרדות אחרי 5 שנים, לא היה מובהק סטטיסטית.

החוקרים מקווים שתוצאות מחקר זה, שמצביעות על עדיפות לטיפול אגרסיבי ומוקדם לסרטן שד, יובילו לביצוע של מחקרים נוספים, שיבחנו את דרכי הטיפול העדיפות במחלה.

J Clin Oncol 2006;24:370-378.

לידיעה המלאה במדסקייפ

לתקציר המאמר