מודל פרוגנוסטי המבוסס על שישה משתנים קליניים עשוי לסייע בניבוי ההישרדות הכוללת של חולים עם סרטן מתקדם של דרכי השתן, תחת טיפול ב-Atezolizumab לאחר טיפול מבוסס-פלטינום.

מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר חמישה טיפולים אימונותרפיים חדשים לסרטן מתקדם של דרכי השתן, אשר התקדם במהלך או לאחר טיפול כימותרפי מבוסס-פלטינום, כולל Atezolizumab.

לפיתוח המודל, החוקרים ערכו ניתוח פוסט-הוק של נתונים ברמת מטופלים משני מחקרים פרוספקטיביים שכללו חולים עם סרטן מתקדם של דרכי השתן, אשר טופלו ב-Atezolizumab לאחר טיפול מבוסס-פלטינום. מחקר IMvigor201 בשלב 2 כלל 310 חולים ששימשו כנתוני הכשרה, מחקר PCD4989g בשלב 1a כלל 95 חולים אשר שימשו לקביעת תוקף המחקר.

החוקרים שקלו גורמים קליניים שונים שבעבר ניבאו הישרדות חולים עם ממאירות מתקדמת בדרכי השתן תחת טיפול כימותרפי, כולל מדד תפקודי לפי ECOG-PS, אתר הגידול הראשוני וגרורות, שלב בעת אבחנה, יחס נויטרופילים/לימפוציטים, ספירת אאזנופילים, ספירת טסיות, הרגלי עישון וטיפולים מוקדמים ומצב PD-L1.

המודל הפרוגנוסטי האופטימאלי להישרדות כוללת כלל שישה גורמים:

·       מצב תפקודי של 1 ומעלה לעומת מדד אפסי לפי סולם ECOG-PS (יחס סיכון של 1.64).

·       נוכחות גרורות לכבד (400 x 109 ומעלה; יחס סיכון של 1.73).

·       יחס נויטרופילים/לימפוציטים מוגבר פי 5 ומעלה (יחס סיכון של 1.84).

·       רמות LDH של 280 יחידות/ליטר ומעלה (יחס סיכון של 1.54).

·       אנמיה (המוגלובין מתחת ל-10 גרם/ד”ל; יחס סיכון של 1.60).

החוקרים מדווחים כי ההישרדות הכוללת לאחר שנה אחת נקשרה עם סך מספר הגורמים הפרוגנוסטיים והייתה דומה בשתי הסדרות.

בנתוני IMvigor210, חציון ההישרדות הכוללת עמד על 19.6 חודשים בחולים עם 0-1 גורמים פרוגנוסטיים, 5.9 חודשים באלו עם 2-3 גורמים ו-2.8 חודשים בחולים עם 4 גורמים פרוגנוסטיים ומעלה. במדגם PCD4989g, חציון משך ההישרדות הכוללת עמד על 19.4, 7.2 ו-2.6 חודשים, בהתאמה. מדד PD-L1 היה מובהק סטטיסטית כאשר תוקנן למודל האופטימאלי, אך לא הביא לשיפור הפרשנות הקלינית.

החוקרים כותבים כי התוצאות הראשוניות של המחקר הן מבטיחות מאוד בשתי סדרות הנתונים. עם זאת, דרושים מחקרים נוספים להערכת המודל והשלמת שינויים קלים נוספים.

מתוך כנס ה- Genitourinary Cancers Symposium

לידיעה במדסקייפ