ניתוח שרוול מוביל לירידה מהירה ומשמעותית במשקל בחולים עם השמנת יתר ומחלת כליות כרונית מתקדמת (CKD), ובכך משפר את הזכאות להשתלה, כך על פי תוצאות מחקר רטרוספקטיבי שפורסם ב-Mayo Clinic Proceedings.

“מטופלים עם השמנת יתר, במיוחד אלה עם BMI [אינדקס מסת גוף] יותר מ-40, אינם זכאים לעבור השתלת כליה”, אמרה המחברת הראשית של המחקר, “הממצאים שלנו מוכיחים שניתוח שרוול לא רק משפר את בריאותם של חולי דיאליזה אלא גם יכול לעזור להם להפוך לזכאים להשתלה”. עם זאת, היא ציינה כי נותרו שאלות לגבי השפעת ההליך על המצב התפקודי.

המחקר כלל 104 מועמדים להשתלת כליה עם CKD בשלב 4 ו-5 והשמנת יתר (BMI > 35 ק”ג/מ”ר) שנרשמו לתוכנית המטבולית של Mayo Clinic לפני ההשתלה. 54 עברו ניתוח שרוול לפרוסקופי, ו-50 לא עברו, ובמקום זאת בחרו בגישה לא ניתוחית לירידה במשקל. כצפוי, עד 12 חודשים לאחר הטיפול התרחשה ירידה משמעותית במשקל (משקל ממוצע, 27 ק”ג) רק בקבוצת ניתוח השרוול.

ניתוח שרוול היה קשור גם ליתרונות מטבוליים. מתוך 33 חולים עם סוכרת מסוג 2, 25 (76%) קיבלו אינסולין, ושמונה (32%) הפסיקו את הטיפול באינסולין 12 חודשים לאחר ההליך. גם שיעור החולים הנוטלים תרופות להורדת לחץ דם ירד בין מועד ההערכה הראשוני (89%) ל-12 חודשים לאחר ניתוח שרוול (78%), וכך גם המספר הממוצע של תרופות להורדת לחץ דם (מ-2.8 ל-1.6).

באשר לתוצאות ההשתלה, ההליך צמצם את זמן החולים לרשימת ההמתנה להשתלות כליה וגם שיפר את הסבירות לעבור השתלת כליה. מתוך 51 חולים שהיו ברשימת המתנה במהלך תקופת המחקר, 37 (72%) עברו ניתוח לפרוסקופי ו-14 (28%) לא. ניתוח שרוול שיפר את הזמן ברשימת ההמתנה בכמעט פי ארבעה (יחס סיכון [HR], 3.84; P <.01) והיה קשור גם לשיפור פי שלושה בסיכויים לעבור השתלה.