מנתונים שפורסמו בכתב העת The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות והשמנה תתכן הפוגה מלאה בהפרעה האנדוקרינית לאחר ניתוח בריאטרי, זאת כתלות במדד מסת גוף הסופי לאחר הירידה במשקל.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את ההבדלים ביעילות בין טיפול תרופתי והתערבות ניתוחית בנשים עם השמנה ותסמונת שחלות פוליציסטיות. הם השלימו מחקר פרוספקטיבי, לא-אקראי, שכלל 90 נשים בגילאי 18-40 שנים עם מדד מסת גוף של 27.5 ק”ג/מ2 ומעלה והיקף מותניים של 85 ס”מ ומעלה, אשר ענו על הקריטריונים הסיניים משנת 2011 לאבחנת תסמונת שחלות פוליציסטיות. מבין אלו, 81 נשים השלימו את המחקר.
בזרוע הטיפול התרופתי, הנשים קיבלו טיפול במטפורמין וגלולות למניעת הריון המכילות Ethinyl Estradiol ו-Cyproterone Acetate במהלך ששת החודשים הראשונים ומטפורמין בלבד בששת החודשים הבאים. בזרוע ההתערבות הניתוחית, הנשים הופנו לניתוח שרוול קיבה בגישה לפרוסקופית.
התוצא העיקרי היה שיעורי הפוגה מלאה של תסמונת שחלות פוליציסטיות עם שישה מחזורי ווסת עוקבים או הריון ספונטאני.
חציון מדד מסת הגוף בתום המחקר עמד על 30.1 ק”ג/מ2 בזרוע הטיפול התרופתי ועל 23.7 ק”ג/מ2 בזרוע הטיפול הניתוחי, שיעורי הפוגה מלאה עמדו על 15% ו-78%, בהתאמה.
למעט מדד מסת הגוף בתום המעקב, לא תועדו הבדלים במדדי FAI (Free Androgen Index), מורפולוגיה של השחלות, תנגודת לאינסולין לפי HOMA-IR וסך הירידה במשקל הגוף בין נשים בהפוגה ואלו שלא היו בהפוגה.
מניתוח סטטיסטי עלה כי מדד מסת הגוף הסופי היה הגורם המג’ורי שהשפיע על הפוגה של תסמונת שחלות פוליציסטיות, כאשר קרוב ל-95% מהנשים עם מדד מסת גוף סופי מתחת ל-26 ק”ג/מ2 לאחר ניתוח בריאטרי השיגו הפוגה מלאה, כמו גם נשים עם מדד מסת גוף נמוך מ-27.5 ק”ג/מ2 בזרוע הטיפול התרופתי.
ממצאים אלו מעידים על התועלת של ניתוח בריאטרי בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות עם השמנה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!