בטיפול בהיצרות תעלת שדרה מותנית, לזריקות אפידוראליות של גלוקוקורטיקואידים בשילוב עם לידוקאין תועלת מעטה, אם בכלל, בטווח הזמן הקצר, בהשוואה לזריקות אפידוראליות של לידוקאין בלבד.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי זריקות אפידוראליות של גלוקוקוריטיקואידים משמשות באופן נרחב להקלה על תסמיני היצרות תעלת שדרה מותנית, גורם נפוץ לכאבים ומוגבלות בקשישים. עם זאת, חסרות עדויות מוצקות באשר לבטיחות והיעילות של טיפולים אלו.
החוקרים ערכו מחקר כפל-סמיות, במהלכו חולקו באקראי 400 חולים עם היצרות תעלת שדרה מותנית ומוגבלות וכאבי רגליים בדרגה מתונה-עד-חמורה, לטיפול בזריקות אפידוראליות של גלוקוקורטיקואידים עם לידוקאין או לידוקאין בלבד. החולים קיבלו 1-2 זריקות לפני הערכת התוצא העיקרי, שבוצעה שישה שבועות לאחר ההקצאה האקראית והזריקה הראשונה.
התוצאים העיקריים כללו את מדד RMDQ (Roland-Morris Disability Questionnaire, מדדים בטווח 0-24, כאשר ככל שהמדד גבוה יותר כל המוגבלות הגופנית חמורה יותר) ודירוג ועצמת הכאב ברגליים (בסולם של 0-10, כאשר 10 מעיד על הכאב הגרוע ביותר שניתן לדמיין).
לאחר שישה שבועות, לא תוארו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות במדדי RMDQ (הבדל מתוקן בהשפעת הטיפול הממוצעת של 1.0- נקודות בין מטופלים בקבוצת ההתערבות ובקבוצת הביקורת, p=0.07) או בעוצמת הכאבים ברגליים (הבדל מתוקן בהשפעת הטיפול ממוצעת של 0.2- נקודות, p=0.48). מניתוח משני לפי תתי-קבוצות עם ריבוד לפי סוג הזריקה לא זוהו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות לאחר שישה שבועות.
לסיכום, מהנתונים עולה כי אין הבדל משמעותי בתועלת של זריקות אפידוראליות של גלוקוקורטיקואידים עם לידוקאין בהקלה על תסמיני היצרות תעלת שדרה מותנית, בהשוואה לזריקות לידוקאין בלבד.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!